ראש העיר כפר סבא הפקיד את תכנית המתאר העירונית לשנת 2045 בוועדה המחוזית
דלג על מה חדש?
מה חדש?
עצור

מה חדש?

לכל ההודעות
דלג על לוח אירועים
לוח אירועים

אירועי היום

אבגדהוש
לכל אירועי החודש

ראש העיר כפר סבא הפקיד את תכנית המתאר העירונית לשנת 2045 בוועדה המחוזית

24/01/2017
הגדל תמונה

יהודה בן חמו ראש העיר: "לפני 46 שנים אושרה תכנית המתאר הקודמת ע"י ראש העיר זאב גלר שעל פי חזונו, כפר סבא תגיע ל- 100 אלף תושבים בתחילת שנת ה-121. מדובר ברגע היסטורי, ומנקודת מפנה ה זו יוצאת בשורה והעיר מתחילה בדרך חדשה"


בין עיקרי התוכנית: הרחבת שטחי התעסוקה והגדלת זכויות הבניה. חידוש הרחוב הראשי ויצמן, פיתוח תשתיות עירוניות כמו מערכות תחבורה ציבורית, באופניים וברגל, התחדשות עירונית ופיתוח השכונות הוותיקות: מרכז העיר, תקומה, אלי כהן, כיסופים, קפלן, גבעת אשכול, עלייה ופיתוח מקיים של עתודות הקרקע הפנויות, צפון בן יהודה.


ראש העיר כפר סבא יהודה בן חמו הפקיד את תכנית המתאר העירונית לשנת 2045 בוועדה המחוזית. לאחר חתימת מנכ"ל משרד האוצר הממונה על מחוז מרכז.


התכנית שהובלה על ידי מהנדסת העיר ענת צרבינסקי וצוותה מגדירה את השלד המרחבי של העיר על כל מרכיביו ותקבע את המתווה לקידום התכנון העירוני לעשורים הבאים. עיקרי החזון שיקבלו ביטוי בתכנית המתאר כוללים נושאים רבים ובין היתר- צביון העיר, תכנון מקיים, תשתיות שיאפשרו חיזוק ובנייה של מערכות החינוך, החברה והתעסוקה ועוד.  התוכנית קובעת גם מדיניות עירונית בנושאי פינוי-בינוי, תמ"א 38, פיתוח המרכז העירוני, בנייה לגובה ונתיבי תחבורה. בין הסוגיות והנושאים העומדים על הפרק; יעד דמוגרפי, תנועה וחניה, מרחב ציבורי, התחדשות עירונית, שטחי מסחר ותעסוקה, בניה לגובה ועוד. עוד עולה מהתוכנית כי היא מתמקדת ומתבססת על עקרון מרחב "הרשת הירוקה" הכולל חיזוק ופיתוח מרכז העיר- רחוב ויצמן וטבעת העיר- התע"ש, בן יהודה וטשרניחובסקי.


התכנית מחלקת את העיר ל-14 מתחמי תכנון וקובעת מגבלות בניה לגובה בהתאם לרגישות המקומית המתבקשת. פיתוח והתחדשות המוצעים בתכנית על פי מתחמים  באים לידי ביטוי ע"י עיבוי מרוכז באזור העיר הוותיקה ורחוב ויצמן ופינוי-בינוי במוקדים המסומנים לכך ברחבי העיר, עיבוי שימושי הציבור והמוקדים הקהילתיים והעצמה ממותנת של מע"ר ויצמן. בנוסף, פיתוח מוקדים רוויים למגורים ושימושים מעורבים כגון מוקדי בניה לגובה ומוקדי פינוי- בינוי ומתן זכויות בניה גבוהות לאזורי התעסוקה.


עד לשנת 2045, צפויים להיבנות בעיר עוד כ-16,000 יחידות דיור ליעד דמוגרפי של 145,000 נפש. יש לציין כי חלק נכבד מתוספת זו עולה מתוך תהליך ההתחדשות העירונית שהעיר מצויה וזקוקה לו, ומקידום התכנון באזור שנותר פנוי מצפון לבן-יהודה. כל זאת בהתאמה לפתרונות התחבורה שיינתנו לעיר וכבר היום נמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים. יש לציין כי ללא פתרונות תחבורה מתאימים העיר לא תוכל לשאת את הגידול באוכלוסייה ולצורך כך התוכנית מעודדת את צמיחת העיר באופן מבוקר והדרגתי תלוי פתרונות תשתיתיים. על רקע חסרונם של שטחי תעסוקה במאזן הכולל, התכנית מכוונת לפיתוח משולב של דיור ותעסוקה, כאשר כיום, היקפם של שטחי התעסוקה והמסחר הקיימים עומד על כ-720,000 מ"ר מתוך זכויות מאושרות של כ-1,100,000 מ"ר. לכן התכנית מציעה כמעט להכפיל את הקיים עד לשנת 2045, (הקיים עומד על 1.5 מיליון מ"ר והכפלה של עומדת על 2.2 מיליון מ"ר). בניתוח צרכים מעמיק נבחנו היבטים חברתיים ותרבותיים לפיתוח העיר ומתייחס למבני ציבור כגון בתי ספר, מרכזים קהילתיים מבני תרבות ועוד.


פיתוח רחוב ויצמן כציר עירוני ראשי ישודרג, יחודש ויכלול שימושים מגוונים לאורכו המשלבים מגורים, מסחר, תעסוקה ומבני ציבור, תוך הגברת זכויות והעדפה לתחבורה ציבורית. כעיר מחוז אזורית המושתתת על המצוינות לחינוך כערך מוביל, שואפת התוכנית ליצירת שיתופי פעולה ושילוב מכללת בית ברל, כקריה אקדמית לצד קרית בי"ח מאיר וקריות התעסוקה של העיר. 


בין עקרונות התוכנית, שימור וטיפוח המרקם העירוני והמרחב הציבורי, פיתוח והתחדשות ע"י עיבוי מרוכז באזור העיר הוותיקה ורחוב ויצמן ופינוי בינוי במוקדים המסומנים לכך ברחבי העיר, עיבוי שימושי הציבור והמוקדים הקהילתיים והעצמה ממותנת של רחוב ויצמן. פיתוח מוקדים רוויים למגורים ושימושים מעורבים - פיתוח משולב ומדורג הקושר בין המגורים, התעסוקה והמרחב ציבורי ופיתוח מערכות תעבורה שתאפשרנה נגישות מרבית ושימור איכויות הסביבה.
 התכנית כוללת הוראות להתחדשות עירונית  בכדי לשמור על צביון העיר תוך יצירת כללים ברורים במטרה לייצר אחידות, מתן פתרונות תחבורתיים, מענה חינוכי ופנאי לגדילת האוכלוסייה. במסגרת ההוראות יחויבו היזמים להציג פתרון תכנון כוללני לרבות הקצאת שטחי ציבור נוספים על הקיים, ולשאוף לאיחוד מגרשים. חיזוק הבניינים באזור הנותן מפני רעידות אדמה על כל הנלווה לכך, או בינויים מחדש.


 בנוסף, התוכנית מחייבת שמירה על איכות הסביבה ומחמירה בישום תקנים מחמירים הנוגעים לאיכות אוויר וריחות, שימוש בדלקים, אספקת אוויר צח, אמצעים לצמצום השימוש בתנועה ממונעת ולעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, שמירת המנעות מרעש,  שימור מים מניעת זיהום נחלים, מים וקרקע, חומרים מסוכנים פסולת ומיחזור, בניה ירוקה והתייעלות אנרגטית.


 התכנית מעודדת את הבינוי המרקמי ומגבילה את נפחי הבנייה בעיר לגובה של 7 קומות + גג (מעל לקומת קרקע), שומרת על מתחמים לבנייה נמוכה. עקרונות פיתוח של מרקמים אלו מעוגנים בנספח נופי אשר קובע כללים לשמירה על איכויות הרשת הירוקה ומתווה עקרונות להמשך פיתוחה. חריגות מגובה זה יתאפשרו במקרים אשר יבחנו בקפידה בעתיד בתכניות מפורטות. צמיחה זו תתאפשר לאורך ציר ויצמן – צירה הראשי של העיר .


התכנית שהכנתה החלה בשנת 2012 ועליה הופקד צוות של אנשי מקצוע בראשות פרופ' אדריכל אלי פירשט, הינה המשך ישיר לתכנית האב האסטרטגית שגובשה לעיר בשנים הקודמות והיא הוכנה בהתאם להגדרות של תכנית מתאר כוללנית כהגדרתה בסעיף 62א(ג) לחוק. לשם כך התכנית קובעת הוראות אשר ינחו את הכנתן של תכניות מפורטות הנגזרות מתכנית זו, ויוצרת מרחב גמישות בתוך מערכת כללים תכנוניים ברורה, אשר מגדירים את מרחב שיקול הדעת של הועדה המקומית בהתאם לחוק. התכנית מורכבת ממסמכים מחייבים- תקנון ותשריט ייעודי קרקע, ממסמכים מנחים (נספחים שונים) וממסמך רקע תכנוני קיים המסייע להבחין בשינויים שהתכנית מבצעת.


 עיקרי חזון התכנית, גובשו תוך שיתוף תושבי העיר במפגשים לאורך תקופת הכנתה. מפגשי שיתוף ציבור, בהם השתתפו קבוצות מיקוד וביניהם נשים, נוער, מתנדבים ומגזר שלישי, אנשי חינוך וסביבה, אנשי מקצוע מתחום התכנון והבניה ומנכ"לים ויזמים הפועלים בעיר. לאחר שהוצגו מבחר תסריטים ביחס לדמותה ואופייה של העיר התגבש תסריט בשם 'עיר ידע, אזורית, קהילתית וירוקה'. התהליך הוצג לחברי מועצת העיר לאורך הכנת התוכנית במפגשי מועצה, מפגשים עם הציבור, מפגשים ייעודיים עם הצוות האמון על הכנת התוכנית.  החזון עוסק בצביונה של העיר, ממנף את ייחודה של העיר במרחב ומגדיר את העיר כ'עיר ידע אזורית, קהילתית וירוקה'. עקרונות אלו ילוו את הפיתוח העירוני בעשורים הקרובים ביצירת בסיס כלכלי איתן לתפקודה של העיר ומרחב עירוני איכותי למען תושביה.


היעד הדמוגרפי שנגזר מנתוני ריבוי האוכלוסייה ויעדים לאומיים בתחום הדיור, מחייב חשיבה מערכתית כוללת אודות יכולת העיר לקלוט תושבים בעתיד ויחד עם זאת עדיין לשמור על צביונה הייחודי. יעד זה מחולק על פני העשורים הקרובים באופן מושכל והדרגתי, תוך יצירת תשתית ענפה בכל תחומי החיים על מנת לאפשר את צמיחתה של העיר (בסיס כלכלי, תחבורתי, תרבותי, תשתיתי).


בעיתים בהן משאב הקרקע מוגבל, שימת הדגש בתכנית הינה על התחדשות עירונית של המרקמים הותיקים בעיר -  מרכזה העיר ושכונות הפריפריה. פיתוח עירוני זה, כמו פיתוח עתודות הקרקע האחרונות של העיר, נבחן לאורך הכנת התכנית על פי הערכים הייחודיים שהפכו עם השנים לסימני ההיכר של כפר סבא.


ראש העיר יהודה בן חמו אמר כי, "מדובר במהלך משמעותי וחשוב לעתידה של העיר, הן מבחינה תכנונית והן מבחינה כלכלית. כעיר שחרתה על דיגלה קידום ופיתוח בני קיימא ומתקיימת כבר היום על יסודות משולבים של קהילתיות ופתיחות אזורית, לא נותר אלא להוסיף ולשלב את יסודות עיר ידע ומידע על ההשלכות הנלוות, כדי לגבש אופק חברתי כלכלי ותרבותי הולמים. החשיבות הגדולה ביותר בתכנון אורבאני היא מציאת האיזון הנכון בין צרכי העתיד לצרכי ההווה. בעיר שבה משאב הקרקע הוא מוגבל נדרשת חשיבה יצירתית של ניצול שטחים באופן המיטבי ביותר על מנת להוביל פיתוח עיר צומחת וברת קיימא. לפני 46 שנים אושרה תכנית המתאר הקודמת שאושרה ע"י ראש העיר זאב גלר שעל פי חזונו, כפר סבא תגיע ל100 תושבים בתחילת ה121. מדובר ברגע היסטורי, ומנקודת מפנה ה זו יוצאת הבשורה והעיר מתחילה בדרך חדשה.

 

בתמונה: מוחמד נאטור אדריכל וראש צוות בלשכת התכנון של מחוז מרכז, יהודה בן חמו ראש העיר כפר סבא וענת צ'רבינסקי מנהלת אגף הנדסה

הדפסשלח לחבר

חדשות נוספות

לוח מרקט כפר-סבא
דלג לתוכן העמוד