דלג על לוח אירועים
לוח אירועים

אירועי היום

אבגדהוש

היסטוריה

השם כפר-סבא

לראשונה מוזכרת כפר-סבא בכתבי ההיסטוריון יוספוס פלביוס בשנת 86 לפנה"ס. בתארו את ניסיונו של אלכסנדר ינאי לחסום את חייליו של אנטיוכוס דיוניסוס ע"י חפירת תעלה עמוקה בכפר-סבא אשר הגיעה עד לימה של יפו.

 

כתובת רחוב, עמק בית שאן, בה מוזכרת כפר-סבא

לראש העמוד לראש העמוד

סמל העיר

הסמל משקף את אופייה של העיר ומופיע בו החאן שהוא הבית הראשון בכפר-סבא המתחדשת. בנין זה הפך ברבות הימים לבנין העירייה. לצידו נטועים שני עצי אקליפטוס אשר ניטעו ב-1906. בסמל משולבים זה לצד זה מבני תעשייה, מבני מגורים ועצי פרי הדר אשר אפיינו את כפר-סבא במשך שנים רבות. הסמל עוצב ע"י יעקב אבוקאי בשנת 1953.

סמל העיר כפר-סבא

לראש העמוד לראש העמוד

תמונות מראשית המושבה

לחצו למעבר לגלריית תמונות מראשית המושבה

לראש העמוד לראש העמוד

תולדות העיר

כפ"ס חלוצת היישובים היהודיים בשרון.

1892, קבוצת יזמים ובראשם יחיאל מיכל פינס וחתנו נח קרלינסקי רוכשים שטח אדמה בן 7000 דונם מצפון מזרח לפתח-תקוה. תוכניתם היתה למכור החלקות ליהודים אמידים בגולה ובשלב ראשון לטעת מטעי שקדים וכאשר אלה יניבו פרי, לעלות לארץ. העניינים התנהלו תוך קשיים מרובים ובעשור הראשון עברה האדמה מיד ליד, אך יישוב לא הוקם בה. בתחילת המאה 20 עבר השטח לידי חברת יק"א בנסיון לגדל בו בשמים, אך ללא הצלחה.

ב – 1903 רוכשים את אדמת כפ"ס איכרי פתח-תקוה המייעדים אותה לבניהם שבגרו ורצו לעסוק בחקלאות. מקצת החלקות נמכרו לאנשי ירושלים. שנת תרס"ג – 1903 נחשבת לשנת הקמת היישוב בכפ"ס. הראשונים היו כאמור בני פתח-תקוה וחלוצי העליה השניה, שנהגו לכבוד במקום בששת ימי החול, ולחזור למושבה הגדולה לקראת שבת.
במשך שנים, היתה כפ"ס "מושבה בת" של פתח-תקוה, שכולה שדות ומטעים. בשביל התושבים המעטים נבנה צריף, החאן, ששימש למגורים, לאורווה לבהמות וכן חדר אוכל לצורכי הדיירים המעטים. (כיום שוכנים בחאן משרדי העירייה הראשיים).

שנת תר"ע – 1910 בעקבות תקרית חמורה עם ערביי קלקליה, פורצים הערבים לחאן בוזזים והורסים כל שנקרה בדרכם. תקרית חמורה זו כונתה כ"חורבן הראשון של כפר-סבא". 1912 - בעקבות התקרית החמורה – החלו בבניית 12 הבתים הראשונים

באביב 1913 הסתיימה בניית הבתים וכפר-סבא הפכה למושבה. החאן המשיך לשמש מקום מגורים לתושבים זמנים, פועלים ושומרים. בשנה שלאחר מכן התפתחה המושבה ואנשי היישוב היהודי בארץ חזו לה גדולות. אלא שמלחמת העולם הראשונה, שפרצה בקיץ 1914, הסיגה את המושבה הקטנה לאחור. הטורקים התעמרו בתושביה, החרימו בהמות עבודה ויבולים. אם לא די בכל, באה מכת ארבה, באביב 1915, וחיסלה סופית כל עץ ושיח. עוד בטרם התאוששה המושבה ממהלומות אלו הגיעו לעיר מאות ואח"כ אלפים מתושבי יפו ותל-אביב שגורשו ע"י הטורקים מבתיהם באביב 1917 ומצאו להם מקלט זמני בכפ"ס. בתיה המעטים של כפ"ס לא יכלו לאכלס את המגורשים, והם בנו לעצמם סוכות מעצי האקליפטוס. התנאים הסניטריים הקשים גרמו למגיפות ורבים מהמגורשים חלו ונפטרו.
קרוב לשנה היתה כפ"ס בקו החזית בין הטורקים לאנגלים ועם הנצחון הסופי של האנגלים בספטמבר 1918, היתה כפ"ס הרוסה לחלוטין, זו הפעם השניה תוך שמונה שנים.
חלפו כמה שנים. המושבה הקטנה החלה להתאושש, הבתים שופצו, ונהרסו שוב – בפעם השלישית.

מאי 1921, בארץ פורצו מאורעות דמים. ערבים תקפו יהודים ביפו, בפתח-תקוה, רחובות וחדרה. כפ"ס המבודדת הותקפה פעם נוספת ע"י ערביי קלקיליה הבוזזים ושורפים הבתים עד האחרון. קיץ 1921 – החל שיקומה השלישי של כפ"ס - והפעם לתמיד.
בשנות העשרים התאוששה כפ"ס באיטיות והיא נחשבה לאחת המושבות הקטנות שמנתה כ - 449 נפשות. השינו החל להסתמן במחצית השניה של שנות העשרים עם התרחבות משק ההדרים שהחליף את השקדים.

במהלך שנות השלושים עשתה כפ"ס מספר צעדים גדולים קדימה, הן מבחינת אוכלוסייתה והן מבחינת ארגונה הפנימי וענפיה הכלכליים. בראש הפירמידה הכלכלית והתעסוקתית היה ענף ההדרים שהמשיך להתרחב והשתרע על פני אלפי דונמים והעסיק בתקופת הקטיף האריזה והמישלוח מאות ואלפי עובדים. כפ"ס התגאתה ב"עבודה העברית" ואולם בחורף 1934, כאשר מחוסר פועלים יהודים נאלצו הפרדסנים להעסיק פועלים ערבים, פרץ אחד העימותים הקשים במושבה – וביישוב היהודי כולו – שבנמשך מספר שנים, המאבק על העבודה העברית. במשך כל אותן השנים לא היה עדיין שלטון תקין ומסודר למושבה. את החיים ניהלו ועדים, שנבחרו באסיפות, בהסכם או ללא הסכם בין הזרמים השונים הפועלים; האיכרים; ובעלי הבתים.
 1939 נערכו בחירות ראשונות למועצה מקומית נבחרת. כנשיא המועצה נבחר אברהם קירכנר(קרן). כפ"ס ידעה לא מעט מתחים חברתיים ופוליטיים באותן שנים, אך היה בה גם ייחוד ואיחוד בתחום חשוב – החינוך. בניגוד למושבות וערים אחרות, שבהן הוקמו לפני קום המדינה זרמי חינוך פוליטיים, בכפ"ס הלכו כל הילדים לבית ספר אחד ומאוחד, ובכך הקדימה בכ – 20 שנה את חוק חינוך ממלכתי. העיר נודעה גם בסובלנות הדתית שלה.

שנות הארבעים המשיכה כפ"ס להתפתח ונמנו בה כ – 3,630 נפש. הגיעו עולים מתימן, לוב וטורקיה ובעזרת המועצה המקומית והמוסדות הלאומיים נבנו למענם שיכונים. בשנת 1946 נוסדה חברת "חצרות הדר", חברת השיכון של המועצה המקומית שנטלה על עצמה לשכן כמה שיותר עולים חדשים. בשנים שלפני קום המדינה התברכה כפ"ס בשורה של מוסדות חדשים שהבול בהם היו המרכז החינוכי "אונים (1945) ובית החולים מאיר (1947) שתפקד בתחילה כבי"ח לחולי ריאה. במשך כל אותן שנים השתייכו רוב הבוגרים בכפ"ס ל"הגנה" המחתרתית, והכינו עצמם לעימות עם השכנים הערבים, אם יבוא. לצד ה"הגנה" פעל במושבה סניף של אצ"ל ולח"י.
ביום קום המדינה, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948 נערכה חטיבת אלכסנדרוני להשתלט על כפ"ס הערבית ובמבצע שזכה לכינוי "מדינה" נכבש כל השטח ממזרח לכפ"ס, עד לפאתי קלקיליה. ביום קום המדינה ישבו בכפ"ס כ – 5,500 נפש. כפ"ס הוקפה במעברות ובשיכוני עולים. בשנים אלה צמחו שכונות העולים שממזרח למושבה ומצפונה-שיכון קפלן, שכונת יוספטל ושיכון עליה, שקלטו את תושבי המעברות והעולים החדשים שזה מקרוב באו. שטח השיפוט של המועצה המקומית הורחב ל – 14,250 מדונם ולראשונה נבנה במושבה אזור תעשיה.

בשנות החמישים המאוחרות כלכלת המקום הבססה עדיין על חקלאות ובמיוחד על שטחי הדרים. הוקם בית אריזה גדול של חברת "יכין" והונחה שלוחה של רכבת ישראל לאזור התעשיה (1961).

ב – 1 לאפריל 1962 מקבלת כפ"ס מעמד של עיר וראש עירייה הנבחר הראשון , מרדכי סורקיס שמילא את תפקיד ראש המועצה המקומית ב – 11 השנים הקודמות.
בבחירות 1965 נבחר זאב גלר לראש העיר השני של כפ"ס, תפקיד אותו מילא ב – 16 השנים הבאות, עד מותו החטוף.
בשנות השישים התחזקו בכפ"ס שני תהליכים:
הראשון הפיכתה יותר ויותר לעיר מרכזית בשרון מבחינת מוסדות הציבור והמדינה שפעלו בה כמס הכנסה, ביטוח לאומי, משטרת ישראל, בית החולים מאיר ועוד.
התהליך השני, פיתוח מפעלי תעשיה מן הגדולים בארץ כ"אלבר", מג"ם ופקר פלדה.

שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים התרחבה במידה ניכרת העשייה התרבותית בכפ"ס שהגיעה להישגים רבים עוד יותר בעשרות השנים הבאות. לצד מערכת החינוך שהתפתחה כל העת, והישגיה נודעו בארץ כולה, הוקמו והחלו לפעול מרכזים חברתיים ותרבותיים ובראשם היכל התרבות העירוני בבית יד לבנים ומרכז ספיר ע"ש פנחס ספיר שנפטר ב – 1975. פעילויות אחרות נערכו בבית תרבות לצעירים ובבית הסטודנט.
עם פטירתו החטופה של ראש העירייה, זאב גלר, מונה במקומו סגנו וממלא מקומו יצחק ולד אשר כיהן כראש עיר במשך 21 שנה. בשני עשורים אלו הכפילה עצמה אוכלוסיית העיר והגיעה לכ – 80 אלף תושבים. העירייה המשיכה בתוכנית המיתאר של ראשית שנות השבעים. הוקמו גנים שכונתיים , מרכז העיר התפתח, הוקמו בתי ספר תיכוניים נוספים, נפתח עוקף צפוני – רח' בן יהודה, הורחב המרכז הרפואי ספיר (מאיר) תוכנן אזור תעשיה חדש במזרח העיר ועוד.

לראש העמוד לראש העמוד

יקירי העיר כפר-סבא

לחצו לרשימת יקירי העיר כפר-סבא

לראש העמוד לראש העמוד

ספר הרחובות והשכונות

לחצו לספר הרחובות והשכונות - "כל רחוב ורחוב בכפר-סבא" (pdf)

לראש העמוד לראש העמוד

המוזיאון הארכיאולוגי

קישור לאתר המוזיאון הארכיאולוגי
לראש העמוד לראש העמוד

שביל הראשונים ע"ש מרדכי שרייבמן

שביל הראשונים הינו שביל הליכה עירוני השוזר את סיפורה ההיסטורי של כפר סבא דרך מבנים שנותרו משנותיה הראשונות.

ראשיתו בבית ספיר, שבו שוכנים המוזיאון הארכיאולוגי לתולדות כפר סבא, תצוגת ספיר וחצר הפסיפסים. השביל ממשיך דרך מבנה הפרדסנות בגן כנרת, בית קפה פידלר, רחוב הרצל, צריף הסנדלר, הבאר הראשונה, מבנה החאן, בית נורדשטיין, חלקת מגורשי יפו וחורשת פסקל.

בשלב הבא יתוספו מבנים שונים המרחיבים את היריעה לגבי עברה של המושבה.

 

סיורים מודרכים לקהל הרחב, לקבוצות מאורגנות ולבתי ספר מתקיימים במהלך כל השנה בתשלום ורישום מראש.

 

» מידע נוסף באתר המוזיאון הארכיאולוגי: www.kfar-saba-museum.org

 

 

לראש העמוד לראש העמוד

"אז ועכשיו"

 תערוכת צילומים שמוצגת קבע באכסדרת היכל התרבות

» קישור לתמונות מתוך תערוכת "אז ועכשיו"

לראש העמוד לראש העמוד
האפליקציה של עיריית כפר-סבא
האפליקציה של עיריית כפר-סבא
דלג לתוכן העמוד