הספד- שלי עמרמי בוזגלו ז"ל
דלג על הודעות לתושב
הודעות לתושב
עצור

הודעות לתושב

לכל ההודעות
דלג על לוח אירועים
לוח אירועים

אירועי היום

אבגדהוש
לכל אירועי החודש

הספד- שלי עמרמי בוזגלו ז"ל

12/12/2016


שולה וברוך,
צ'ארלי, דן, רז ואמיר,
אוהביה ומכריה של שלי,


יום שישי,5:30 לפנות בוקר, אני פותח את הווצאפ ונדהם לקרוא את מילותיו של חברי הקרוב ברוך עמרמי. הודעה מטלטלת שמרעידה את אמות הסיפים "יודלה, הפרח שלנו שלי הלכה מאיתנו".


מאותו הרגע, הדעת אינה נותנת מנוח והאובדן עדיין קשה מנשוא ובלתי נתפס.
בעיניים מלאות דמעות ובנפש חשוכה ודואבת, המומים וכואבים, מלווים אנו היום למנוחת עולמים את יקירתנו, שלי עמרמי בוזגלו זכרה לברכה. אישה נדירה ואהובה, שהותירה אחריה משפחה הלומת צער וקהילה שלמה מוכת יָגוֹן הַמִתְקַשָה להכיל את לְכְתָה.


מותה הפתאומי של שלי, שהלכה לעולמה ביום הולדתה הארבעים ותשע, פוער בלב כולנו תחושת אובדן הצורבת את כל נימי הנשמה. ואין – אין מזור לאובדן הגדול הזה, שמורגש בימים האחרונים בכל פינה בעיר.


שלי שלנו הייתה כפר סבאית בכל רמ"ח איבריה.הנינה של יושב ראש הוועד הראשון של המושבה שהמשיכה שושלת משפחתית מופלאה של עשיה ונתינה.
כפר סבא הייתה עבור שלי הרבה יותר ממקום מגורים. שהתבטאה לא אחת: " כפר סבא זה הבית שלי, המשפחה שלי, החברים שלי, העבודה שלי".


מהמשפחה הזו, מהבית החם והערכי של משפחת עמרמי, מאותה מורשת של עשיה והתנדבות, יָנְקַה שלי את האהבה לעיר, את האמונה בצדקת הדרך, את הנכונות להקריב מעצמה לשיפור הסביבה והקהילה.
זהו חוט השִדְרַה הערכי שלה שהפך אותה לדמות כל כך משמעותית בחיים של כולנו.

באופן אישי אני נפרד היום מחברה אהובה ושותפה לדרך, שנכנסה לחיי לפני כשלושה עשורים.


את משפחת עמרמי הכרתי לראשונה מתקופת התנדבותי בטרמפיאדה, שם הכרתי את סַבָה אליעזר ואת סבתה יעל זכרם לברכה, שהיו מתנדבים בטרמפיאדה.

מאוחר יותר שלי שירתה כמורה חיילת יחד עם אחותי יוכי, דבר שקירב בינינו מאוד וגרם לכך ששלי הפכה לבת בית אצלנו.
כשנכנסתי לחיים הציבוריים כעובד נוער, גייסתי צעירים להתנדבות למתן שיעורי עזר לילדים ממשפחות שידם אינה משגת וְשֶלִי, הייתה המתנדבת המרכזית.


היה זה אך טבעי כשהחלטתי להיכנס לחיים הפוליטיים בקיץ 92, ששלי תצטרף אלי ותהפוך לשותפה לדרך. בראשית הדרך נבחרתי להוביל את סניף המשמרת הצעירה והיא היתה חברת מועצה. כבר אז, עֶת ארגנו פעילויות קהילתיות ופוליטיות, נחשפתי למנהיגותה, הדינמיות והכריזמה שאינה יודעת גבול.


מאז ועד היום חלקנו יחד תחנות משותפות רבות, מהחברות במועצת העיר ועד לטיולים המשותפים אליהם יצאנו יחד.
החברות האישית התחזקה, מאז שנסענו יחד עם צ'ארלי ושלי ליוון, שם התקרבנו, הכרנו לעומק והקשרים התהדקו.


לאורך דרכי הציבורית היא שימשה לי כיועצת בגלוי או בסתר. כמעט ולא היתה פעילות ציבורית שהיא לא היתה שותפה אליה. כשהתמודדתי לראשות העיר, שלי הייתה לאחת הדמויות המרכזיות ברשימה, ומה גדול היה האושר של שנינו, כשהיא נבחרה, בקדנציה השניה שלי,  לכהן כחברת מועצת עיר.


לאורך השנים ראיתי את עשייתה נוסקת ומתעלה פעם אחר פעם לגבהים חדשים, גבהים שהגיעו לשיא בחמש שנותיה כיושבת ראש מועצת הנשים העירונית. 


שלי, שהייתה אם מסורה,רעיה אוהבת אחות ובת למופת, מנהיגה ואשת קריירה, התגייסה מיד למשימה, הובילה את המועצה להישגים הראויים לכל שבח והצליחה לגייס תקציבים לטובת תוכניות רבות. ביניהם, אם לדרך, תוכנית המגדר שפועלת בכל הגילאים החל מהגנים ועד בתי הספר, תוכנית הבנות מצווה ופרויקט  נמ"ש- נערות מובילות שינוי. היא ארגנה אירועים עירוניים רבים, סדנאות, קורסים של מנהיגות ושלל מיזמים נוספים המיועדים להעצמתן של הנשים.


כחברת מועצת העיר, המשיכה שלי בעשייתה למען קידום הנשים בעיר וליצירת גשרים בין אוכלוסיות שונות. היא הייתה חברה בלא פחות משמונה ועדות עירוניות, ביניהן ועדת איכות הסביבה, ועדת הביקורת, הוועדה לקידום מעמד הילד ועוד. מי שראה את המסירות והלהט בעיניה, את הנאומים המרתקים והסיוע הבלתי פוסק לכל אדם שפנה לעזרתה, לא יכול היה שלא להתאהב מיד בנשמה הטהורה של האישה המופלאה הזו.

 

תרומתה של שלי לא הסתכמה רק בעשיה הענפה ובקשרים הַעָנֵפִים שיצרה, אלא מעל הכל בהיותה מגדלור של מוסר ויושרה, של סובלנות וצניעות אמת. היא שבה והזכירה לכולנו שחיים ומוות ביד הלשון, ושגם בעִתוֹת מחלוקת עלינו לשפוט את הדברים לגופו של עניין בצורה מכובדת, תוך ושמירה על תרבות דיון נאותה.
כמה חשוב שנזכור את השיעורים החשובים הללו, גם לאחר שנופי חיינו התייתמו מדמותה של האישה הנדירה הזו.

 

שבוע לפני מותה נקבעה לנו ישיבת עבודה, זמן קצר לאחר שנבחרה לתפקיד יושבת הראש של הנהגת ההורים בעיר. במפגש שוחחנו על התפקיד, היא הציגה לי את התוכנית הסדורה שלה לתפקידה החדש והדהימה אותי, כמו תמיד, עם היצירתיות, התעוזה והלהט הנדיר שלה.
גם במפגש הזה, דבר לא רמז לבאות.

 

שלי נראתה לי כסלע יציב של נחישות תקווה ואמונה בצדקת הדרך. כמילותיה של דליה רביקוביץ:


" אֲפִלּוּ סְלָעִים נִשְׁבָּרִים, וְלֹא מֵחֲמַת זִקְנָה.
שָׁנִים רַבּוֹת הֵם שׁוֹכְבִים עַל גַּבָּם בַּחֹם וּבַקֹּר,
שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת,
כִּמְעַט נוֹצָר רֹשֶם שֶׁל שַׁלְוָה.
אֵין הֵם זָזִים מִמְּקוֹמָם וְכָךְ נִסְתָּרִים הַבְּקִיעִים... וּפִתְאֹם הָאֶבֶן פְּצוּעָה.
כְּשֶׁסְּלָעִים נִשְׁבָּרִים זֶה קוֹרֶה בְּהַפְתָּעָה. כך גַּם אֲנָשִׁים"


וכך גם שלי שלנו, הסלע היציב במסע חיינו, במסע חיי. הדרכים שלנו תמיד הצטלבו ונפגשו בעשייה הציבורית והאישית והיא תמיד היתה לצידי. אך החיים מלמדים אותנו שנפש האדם כה שברירית ושום דבר אינו לנצח. אנחנו לומדים זאת, לעיתים, בדרכים הכואבות מכל.


שולה, ברוך, צ'ארלי, רז, דן-דן ואמיר היקרים,


אני מבקש לשלוח לכם חיבוק חם ביום הכואב הזה, שבו אנחנו מלווים יחד אתכם למנוחת עולמים את שלי האהובה שלנו.
אני יודע שאין כאב הדומה לזה שאתם חשים כעת. כל שאוכל לומר הוא שכאבכם הוא כאבי, אֶבְלֵכם הוא אבלי.
תושבי העיר כפר סבא מלווים אתכם, מרכינים ראש כאיש אחד ומבקשים לחזק ולתמוך בכם.


שלי הייתה אישה רבת פעלים, אך לא היה לה מפעל שהיא התגאתה בו יותר ממשפחתה . האִמָהוּת שלה באה לידי ביטוי גם בעשייה שלה, בפועלה היא השפיעה על אלפי ילדים ובני נוער, אִמַהוֹת ואבות בעיר כפר סבא. בזכותה נהיינו הורים טובים יותר.
בזכותה נהיינו אנשים טובים יותר.

 

משפחת עמרמי בוזגלו, מוקיריה ואוהביה של שלי.
אני מביט בכם ושב אל מילותיו של רבי יהודה הלוי:


"הֲיֵדְעוּ הַדְּמָעוֹת מִי שְׁפָכָם?
וְיֵדְעוּ הַלְּבָבוֹת מִי הֲפָכָם?

הֲפָכָם בּוֹא מְאוֹרָם תּוֹךְ רְגָבִים
וְלֹא יֵדְעוּ רְגָבִים מַה בְּתוֹכָם"


הרגבים אכן לא ידעו מה נטמן כעת בתוכם. הם חובקים את דמותה של אחת הנשים המופלאות והאוהבות שצמחו בנופי המולדת שלנו.


הדמעות - אלו דמעותיה של קהילה שלמה, שלא חַדְלַה מלבכות על לְכְתֵך.
אהבתי אותך אהבת נפש, שלי יקרה. כולנו אהבנו אותך כל כך. יהי זכרך ברוך. אנחנו כבר מתגעגעים אליך.
 
 
 

הדפסשלח לחבר
לוח מרקט כפר-סבא
דלג לתוכן העמוד