פיקוס השדרות
דלג על תפריט ראשי- עיר ירוקה
תפריט ראשי- עיר ירוקה
דלג על עיר ירוקה
עיר ירוקה
עצור

עיר ירוקה

דלג על לוח אירועים
לוח אירועים

אירועי היום

אבגדהוש
לכל אירועי החודש

פיקוס השדרות

רחוב רוטשילד

 

מין

משפחה

 

ירוק עד/

 נשיר

 

מועד פריחה

 

מוצא

 

פיקוס השדרות

Ficus microcarpa

תותיים Moraceae

ירוק עד

קיץ

דר' מז' אסיה,

אוסטרליה

 

 

 

מידע בוטני


פיקוס השדרות הוא עץ ירוק עד, יכול להגיע לגובה העולה על 30 מטר. הוא בעל נוף גבוה ורחב. הובא לארץ בתחילת המאה ה-20 ונשתל במקומות רבים בשדרות ובגינות נוי ציבוריות.לפיקוס השדרות שורשי אוויר רבים המשתלשלים ב"צמות" צפופות מהענפים. העלים ירוקים מבריקים וגילדניים סגלגלים ומחודדים בשני קצותיהם, נישאים על פטוטרת שארכה כ-5 מ"מ, אורך הטרף 3 - 5 ס"מ. העלים מסורגים על הענף.


בחיקי העלים של עצי הפיקוס מתפתחות תפרחות הקרויות פגות. בתוך הפגה מוסתרים הפרחים. לאחר שהפגה גדלה מעט הקשקשים שבפי הפגה מתרווחים במקצת, פרחי הנקבה שבתוכה מגיעים לבגרות ומוכנים להאבקה. בתוף הפגה פרחים נקביים משני טיפוסים, בעלי עמוד עלי קצר, ובעלי עמוד עלי ארוך. מאביק פגת הפיקוס השדרות היא צרעה זעירה בשםOdontoffrogatiagalili שגודלה מ"מ ספורים. נקבות הצרעות חודרות אל תוך הפגה דרך פיה ושם הן מאביקות את הפרחים הנקביים’ בעלי עמוד העלי הארוך’ באבקה שהביאו איתן. לתוך השחלות של הפרחים בעלי עמוד העלי הקצר הן מטילות את הביצים. יש התאמה בין אורך צינור ההטלה של הצרעה לאורך עמוד העלי כך שחלק מהפרחים בפגה יפתחו זרעים ובאחרים תתפתחנה צרעות.


בשלב הבא מבשילים הפרחים הזכריים שבפגה ובאותו זמן יוצאות הצרעות שגדלו בתוך שחלות הפרחים לחלל הפגה. הזכרים, המגיחים ראשונים, מפרים את הנקבות בעודן בתוך שחלות הולדתן. הנקבות המופרות יוצאות גם הן לחלל הפגה, טוענות אבקה מהפרחים הזכריים ולאחר מכן עוזבות את הפגה. אלה יחסי סימביוזה מיוחדים בין הפיקוס לצרעה שבמסגרתם הצרעות אוספות אבקה לא בכדי לאכול אותה, אלא בכדי להאביק את הפרחים.

 

מערכת יחסים זאת נחקרה רבות בידי פרופ' יעקב גליל, מאוניברסיטת תל-אביב ותלמידיו. הצרעה המאביקה את פיקוס השדרות נקראה על שמו של פרופ' גליל, ע"י פרופ' וויבה מגרמניה, כאות כבוד על מחקריו בתחום ההאבקה של הפיקוסים.

בהמשך הפגה גדלה משנה את צבעה מירוק לוורוד, ולאדום ולבסוף לשחור. הפגה כולה מתפתחת לפרי עסיסי מדומה ובה אגוזיות. בכל אגוזית זרע אחד.


במשך כ-40 שנה הפגות היו נושרות בשלב הראשון של גידולן, עוד בהיותן בגודל 2 מ"מ, כשהן יבשות וקשות. העץ לא הבשיל פגות עסיסיות ולא עשה הזרעים. רק בשנות ה-70 החלו להופיע לרגלי העצים כמויות גדולות של פגות עסיסיות ורכות שלכלכו את סביבתן בצבעי סגול שחור ויצרו על המדרכות שכבת פירות נרקבים. העץ הפך למטרד קשה אך לגננים היה קשה לוותר עליו.

 

נערכו מספר מחקרים מטרתם הייתה למנוע את הבשלת הפגות אך ניתן לסכם אותם בכך ש"הם לא נשאו פרי" באותה עת החלו להופיע גם נבטים של פיקוס השדרות במקומות שונים, דבר המעיד על-כך שהצרעות נמצאות כאן והן פעילות. מאז פיקוס השדרות נחשב לעץ פולש בשל היכולת הטובה והמהירה של זרעיו לנבוט בקלות לא רק בקרקע. את הזרעים מפיצים עטלפים וציפורים הניזונים מהפגות. מפיצי הזרעים מלשלשים את הזרעים ומפזרים אותם על הענפים ובסמיכות לעצים בוגרים. ניתן למצוא לא מעט נבטים על גזעי דקלים. ובסדקי קירות.

 

מידע היסטורי

 

באיזה אירוע היסטורי בחיי המושבה ניטעו העצים?


פיקוס שדרות ראשון הובא לארץ בתחילת המאה ה-20 ונשתל במקומות רבים בשדרות ובגינות נוי ציבוריות. העץ יובא מהודו בשל  יתרונותיו, ובעיקר הצל הכבד והקריר שהוא מספק. פיקוס שדרות הוא עץ ירוק עד, חסון ולא מפונק. הוא גדל על סוגי קרקע שונים, וגדל טוב בתנאי חום. הפיקוס היה אחד העצים הפופולאריים ביותר בנטיעות בערים במושבות של היישוב היהודי בתקופת המנדט ובעשורים הראשונים של המדינה.


העצים ברחוב רוטשילד ניטעו על ידי ילדי בית הספר אוסישקין בטו-בשבט 1940, בהנחת אבן הפינה לבניין בית הספר בקצה הדרומי של הרחוב, ובטכס חנוכת כיכר המושבה. (בשנים הבאות נטעו עצים אילו ברחוב הרצל, ברחובות סוקולוב וששת הימים, ורחובות נוספים במושבה.)

 

 

 

צילום אוויר משנת 1946. בתחתית התמונה מימין  בית ספר אוסישקין. במרכז נראית שדירת הפיקוסים.

 

חג נטיעות

 


חג נטיעות

הדפסשלח לחבר
מיחזור האשפה מתחיל בבית
דלג לתוכן העמוד