פיקוס בנגלי
דלג על תפריט ראשי- עיר ירוקה
תפריט ראשי- עיר ירוקה
דלג על עיר ירוקה
עיר ירוקה
עצור

עיר ירוקה

דלג על לוח אירועים
לוח אירועים

אירועי היום

אבגדהוש
לכל אירועי החודש

פיקוס בנגלי

גן המגינים, רחוב המעפילים

 

מין

משפחה

 

ירוק עד/

 נשיר

 

מועד פריחה

 

מוצא

 

פיקוס בנגלי

 Ficus benghalensis

תותיים Moraceae

ירוק עד

קיץ

הודו,

 דר' מז' אסיה

 

 

 

מידע בוטני

 

פיקוס בנגלי הוא עץ ירוק עד. גובה העץ עשוי להגיע לכדי 20 מטר ורוחבו כ-8 מטר. העלים גדולים, 12 עד 15 סנטימטר. הפרי הוא ענבה בגוון אדום, בולט על העץ ומושך עטלפי פירות ולכן עלול להוות מטרד.


מאביק פגת הפיקוס הבנגלי היא צרעה זעירה בשם Eupristinamasoni שגודלה מ"מ ספורים. נקבות הצרעות חודרות אל תוך הפגה דרך פיה ושם הן מאביקות את הפרחים הנקביים (בעלי עמוד העלי הארוך) באבקה שהביאו איתן. לתוך השחלות של הפרחים בעלי עמוד העלי הקצר הן מטילות את הביצים. יש התאמה בין אורך צינור ההטלה של הצרעה לאורך עמוד העלי כך שחלק מהפרחים בפגה יפתחו זרעים ובאחרים תתפתחנה צרעות.

 

בשלב הבא מבשילים הפרחים הזכריים שבפגה ובאותו זמן יוצאות הצרעות שגדלו בתוך שחלות הפרחים לחלל הפגה. הזכרים, המגיחים ראשונים, מפרים את הנקבות בעודן בתוך שחלות הולדתן. הנקבות המופרות יוצאות גם הן לחלל הפגה, טוענות אבקה מהפרחים הזכריים ולאחר מכן עוזבות את הפגה. אלה יחסי סימביוזה מיוחדים בין הפיקוס לצרעה שבמסגרתם הצרעות אוספות אבקה לא בכדי לאכול אותה, אלא בכדי להאביק את הפרחים. מערכת יחסים זאת נחקרה רבות בידי פרופ' יעקב גליל, מאוניברסיטת תל-אביב ותלמידיו.
בהמשך הפגה גדלה משנה את צבעה מירוק לוורוד, ולאדום ולבסוף לשחור. הפגה כולה מתפתחת לפרי עסיסי מדומה ובה אגוזיות. בכל אגוזית זרע אחד.


פיקוס בנגלי הוא עץ חסון ולא מפונק. הוא גדל על סוגי קרקע שונים, אך הוא רגיש למליחות גבוהה ולגיר. גדל טוב בתנאי חום אך רגיש ונפגע בקרה. ניתן להרבות את הפיקוס הבנגלי בדרך וגטטיבית ע"י יחורי ראש.

 

מידע היסטורי

 

באיזה שיא עולמי מחזיק הפיקוס הבנגלי?


פיקוס בנגלי הוא עץ ירוק עד שמקום גידולו הטבעי הוא בדרום-מזרח אסיה מפקיסטן והודו עד תאילנד, מלזיה ודרום סין. המין הזה נקרא על-שמו של אזור בנגל במזרח תת-היבשת ההודית שכולל את בנגלדש ואת חבל מערב-בנגל בהודו. הוא מצמיח שורשי אוויר ואלה מתעבים כגזעים עגולים המשתרשים בקרקע והופכים לגזעים לכל דבר, שתומכים בהתפשטות העץ על פני שטח רחב. כל פרט נראה בסופו של דבר כחורשה צפופה של מאות ואפילו אלפי גזעים שענפיהם סבוכים זה בזה. עצי פיקוס בנגלי נחשבים לכן, לעצים הגדולים בעולם מבחינת שטח הצמרות שלהם. הפיקוס הבנגלי עמיד בתנאי מזג אוויר קיצוניים.


פיקוס בנגלי ראשון הובא לארץ על ידי קרל נטר בשנת-1888 ונשתל במקווה ישראל. לאחר 125 שנה הוא גבה והתרחב. גובהו מגיע כיום לכדי 30 מטר והשטח עליו השתלט לכדי 1,000 מטר רבוע. עץ קשיש זה כנראה היווה מקור ריבוי לעצים נוספים שניטעו במקומות שונים בארץ כמו: עין גדי, שדה אליהו, נס ציונה, ומקומות רבים אחרים.


גן המגינים תוכנן על-יד ליפא יהלום, אדריכל נוף חתן פרס ישראל, עוד לפני הקמת המדינה. במשך 60 שנות עבודתו היה יהלום ממייסדי אדריכלות הנוף המודרנית בישראל ויצק בעבודתו סממנים לאומיים וציוניים. עבודתו נעשתה בעיקר במגזר הציבורי וכללה קיבוצים, מבני ציבור, אתרי עתיקות, פארקים לאומיים, גנים ציבוריים ושכונות מגורים.


בגן המגינים שילב יהלום 3 מיני פיקוסים: פיקוס בנגלי, פיקוס חלוד, ופיקוס מעוקם.


בתמונה ניתן לראות את התוכנית של גן המגינים שתוכננה על ידי האדריכל ליפא יהלום משנת 1947.

 

 

 

הדפסשלח לחבר
מיחזור האשפה מתחיל בבית
דלג לתוכן העמוד