שיח גלריה בתערוכה: ביכורי סטודיו II
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

שיח גלריה בתערוכה: ביכורי סטודיו II

 

  

תערוכה חדשה:

 

ביכורי סטודיו II

 

אמנים: רונית ברנגה, הדר גד, אורית חופשי, אורי לוין, מני סלמה, אמי ספרד, צילה פרדימן, נעמי תרזה שלמון , פאטמה שנאן

 

אוצרת: מאירה פרי־להמן

 

6.6.19 – 31.7.19

 

פתיחה חגיגית: 6.6.19 בשעה 19:30

 

נעילה: 31.7.19

 

שיחי גלריה: ימי שלישי 25.6.19, 9.7.19 בשעה 19:00

 

First Offerings II

 

Artists : Ronit Baranga, Zila Friedman, Hadar Gad, Orit Hofshi, Ori Levin, Meni Salama, Naomi Tereza Salmon, Emi Sfard, Fatma Shanan

 

June 6, 2019 – July 31, 2019

 

Curator: Meira Perry-Lehmann

 

Opening: Thursday, June 6, 2019 at 7:30 pm

 

הזמנה לתערוכה

גלריה עירונית רח' גאולה 12 כפר סבא

שעות פתיחה ימים א-ה 9:00-20:00 , יום ו 9:00-12:00

 

ביכורי סטודיו II

מאירה פרי-להמן
 

התערוכה הנוכחית מציעה מבט אל "אחורי הקלעים" של עבודת האוצרת, לאחר שב-2018 הוצגה תערוכה ראשונה בנושא. היא כוללת עבודות של תשעה אמנים, היוצרים במגוון מדיומים: וידיאו, פיסול, ציור, רישום, הצבה וצילום. הוותיק בחבורה הוא מני סלמה, שאחר עבודתו אני עוקבת שנים רבות. הוא יוצר בהתמדה כפייתית ומתריסה רישומי גרפיט על מצעים ששימשו בעבר למטרות אחרות. הצעירה בין האמנים המוצגים היא פאטמה שנאן, שציוריה משכו את תשומת לבי כבר ב-2013, כשהציגה אותם בביאנלה הים תיכונית בסכנין. דו-שיח משעשע נוצר בין עבודותיה לאלו של אורי לוין, אמנית צעירה אף היא. הדר גד ואורית חופשי יוצרות, בטכניקות שונות זו מזו, יצירות שנראות כמדברות בשפה דומה. שתיהן יוצרות נופים פיגורטיביים רבי עוצמה, שהאדם נרמז ונטמע בהם כאלמנט קיים אך לא הכרחי. אני מצפה בסקרנות לקשרים החזותיים או הרעיוניים הנוספים שייווצרו בין העבודות בתערוכה.

 

אורי לוין
Ori Levin

  

Nothing to Write Home About, 2012
וידיאו, 11 דקות 42 שניות, בלופ
באדיבות האמנית

 

אורי לוין

אורי לוין 2012 ,Nothing to Write Home About

 

מיצב הווידיאו Nothing to Write Home About של אורי לוין (נ' 1982) צולם בבית, והאמנית מתחבאת בו באמצעות התחפשות לחפצי-בית שונים. באחד מן הסרטים היא הופכת לשולחן, באחר למתלה מעילים, עד שבסופו של כל סרטון החדר נראה דומם וריק. כמו בהקשר הצבאי, הסוואה יכולה לשמש הן להגנה, הן לתקיפה. במהלך הצפייה בסרט נעשות השאלות העולות ממנו – כגון למי הוא ממוען, או האם מישהו ייכנס לחדר - דחופות יותר ויותר. הווידיאו נע בין מצבי-רוח סותרים. האמנית, אשה צעירה, עוברת החפצה, באופן ליטרלי למדי. עם זאת, אין לתאר זאת כתהליך טראגי או נצלני, מוטב לדבר על משחק מחבואים של אישה אחת, גם אם לא לגמרי ברור מיהו ה"עומד".

 

פטמה שנאן
Fatma Shanan

ארבעה שטיחים, 2016

שמן על בד, 130X50

באדיבות גלריה אום אל-פחם

 

שטיח ירוק, 2013
שמן על בד, 100X80
באדיבות גלריה אום אל-פחם

 

פטמה שנאן

פאטמה שנאן, שטיח ירוק, 2013, שמן על בד, באדיבות גלריה אום אל-פחם

 

בציוריה של פטמה שנאן (נ' 1986), השטיח הוא דימוי מרכזי. ניתן לתארם כדיוקן האישה כשטיח, המשמיע "קולות של שטיח" ומספר את סיפורו. הוא אינו מתפקד דווקא כציון של בית, אלא מופיע בציוריה גם בשדות, על המרפסת ובגינה. הוא מלווה את האישה בילדותה ובהתבגרותה, ומיקומו מרמז על מקומה ועל הרצון לשנותו. בתערוכה הנוכחית מוצגות העבודות מול דימוי השטיח בעבודתה של אורי לוין, וכך מודגש כי בשונה ממנו השטיח בציורי שנאן אינו משמש להסוואה או להגנה.

 

מני סלמה
Meni Salama

 

ללא כותרת, 2000
גרפיט על דלת, 96X84

 

ללא כותרת, 2000
גרפיט על דלת,  50X100


ללא כותרת, 2019
גרפיט על כריכת ספר, 22.7x18.7


ללא כותרת, 2019
גרפיט על כריכת ספר, 22.7x18.7


ביצירותיו של מני סלמה (נ' 1948), העבר  נוכח בבחירת המצע. היצירה מתחילה ב"רדימייד" – כריכת ספר ישן או לוח דלת ישנה – ועליו רושם האמן את רישומיו העדינים. ואולי הרישומים קיימים מראש במצע, והוא רק חושף אותם – בדומה למיכלאנג'לו, שטען שהפסל נמצא בתוך גוש האבן ועל האמן לחשוף אותו.

 

אורית חופשי
Orit Hofshi


מעגלים, 2016
רישום דיו וחיתוך בעץ ליבנה, 192X244
באדיבות האמנית וגלריה זימאק לאמנות עכשווית, תל-אביב

 

הסחת דעת, 2016
חיתוך עץ, שיוף ורישום דיו על נייר קוזו ואבאקה עשוי ביד, 200X200
באדיבות האמנית וגלריה זימאק לאמנות עכשווית, תל-אביב

 

אורית חופשי (נ' 1959) מספרת על עבודתה:
במשך השנים אני מלקטת לתוך קופסה תצלומי עיתונות יומית ודימויים שאני מצלמת. מתוך אוסף זה, בשילוב עם הדמיון, אני יוצרת אנסמבל דמויות ודימויים, שבהם אני יכולה להשתמש שוב ושוב. כאמנית הדפס, אני מוצאת היגיון רב בשימוש חוזר בדימויים שנוצרו ועובדו לכדי גלופות. אלה מצטברות בסטודיו ומשמשות אותי למעשה כאוצר מילים. עץ הוא עבורי מצע זמין ומזמין. תהליך חיתוך העץ הוא גם תזכורת מתמדת לצורת אמנות חשובה שפרחה בעבר, שבכוחה לבקר ולקרוא תיגר על דוקטורינות כנסייתיות ושלטוניות אחרות.


צילה פרידמן
Zila Friedman

 

למה לי ללכת?!, 2018
הצבה: אבקת פחם, נעליים והתזת אבן על נייר, 105X185


צילה פרידמן (נ' 1948) מספרת על עבודתה:
בעבודתי אני עוסקת בקונפליקט פנימי בין עבר והווה, ובמה שביניהם, בשאיפה לשקף מתח תמידי וטשטוש גבולות בין כל מה שנחבא בנפש למה שגלוי בה. הניסיון להסתיר ספק, כאב וצער מועד תמיד לכישלון.  בחיי, אני מנסה לקשר בין שני עולמות נפרדים: משפחתי, השומרת את המסורת החרדית בדבקות רבה ("עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם", משלי כ: כט ופרקי-אבות ו:ח), ועולם שמתקיים בו חיפוש מתמיד אחר שליטה על הגוף ועל הדרך. שני עולמות אלה דורשים התמסרות והתמדה. במאבק עם הגוף ועם הרוח, אני מקווה שתעמוד לי זכות אבות. היצירה משקפת את הקונפליקט התמידי בין ללכת בעקבות אבותיי לבין ההליכה בדרכי.


רונית ברנגה
Ronit Baranga

 

קערות מתרוצצות, 2016
חמר, זיגוג, צבע אקריליק
עשר קעריות, 7x10x13 כ"א


עץ חיים, 2017
חמר, צבע אקריליק, 39x49x47

המשתה, 2016
חמר, זיגוג, אנגוב, צבע אקריליק, 20x50x60


הדמויות בעבודתה של רונית ברנגה (נ' 1973) מצויות על הגבול בין דומם וחי. האמנית מספרת:
התמכרתי לחמר כי הוא מאפשר לי לעשות כל דבר שאני מדמיינת וכל רעיון שיש לי. לכלים הפאסיביים הוספתי את האיברים המופעלים בעת השימוש בהם. ההשראה לדמויות מקורה בדמויות מקברים סיניים, ופרטים קטנים נופחים בהם חיים. יש בפריטים אלימות וכאב לצד אושר ושלווה.


נעמי תרזה שלמון
Naomi Tereza Salmon

 

שם עצם פרטי, פילוסופיות במרחב הציבורי, 2009-19
תצלומי אייפון, הדפסות צבע, 30x40 כ"א
אוסף ג'ואן ק' לסינג, ניו-יורק וירושלים

אפריורי – קטניה, סיציליה
תיאוריה – מיטפאקינג דיסטריקט, ניו-יורק
סיזיפוס – שרלוטנבורג, ברלין
אינטואיציה – רחוב 57, ניו-יורק
מבוגרים – אקסרסיה, אתונה
ארגו – מאווילי, אתונה
אנמנזיה – שדה התעופה של אתונה
זן – ויימר, גרמניה
זורגה – לינדנאו, לייפציג
עכשיו – תל-אביב–יפו
טורקיז – תל-אביב–יפו
קדוש – מרכז העיר, ירושלים
הרמוניה – נחלת שבעה, ירושלים
עולם – רוטה פאבריק, ציריך
איסראטריס – בצלאל, ירושלים

 

נעמי תרזה שלמון (נ' 1965) מספרת על עבודתה:
אני כאן על מנת להתבונן ולתעד את מה שאני רואה. מחשבותיי מתורגמות לדימויים, בחיתוך מוקפד הממסגר את המציאות כפי שאני רואה אותה. אני מתבוננת בעולם ללא הרף, במסעותיי כמו גם בעת ביצוע מטלות היומיום. כשמשהו תופס את עיני, אני חייבת לעצור ולצלם.


הדר גד
Hadar Gad

 

ברוש 51, 2010
גיר שמנוני על בד, 110x120

פרדס 10, 2011
גיר שמנוני על בד, 145x180

ללא כותרת, 2017
גיר שמנוני על בד, 196x154

 

הדר גד

הדר גד, ללא כותרת, אויל סטיק על בד, 2017


לדברי אירנה גורדון, "הדר גד (נ' 1960) מביטה במהותם של הדברים מולה. ציוריה הריאליסטיים הם תקריבים דקדקניים של פריטים ומראות המרכיבים את חיינו בשתיקתם ונושאים את עקבותינו בתוכם. הציורים דוברים את הרבים מתוך קולו של היחיד – קולה של האמנית, קול פרטי ושקט שעולה ומתהווה בעקבות המבט".

 

אמי ספרד
Emi Sfard

 

בדרך לעין הוד, 2018
מיצב ניו-מדיה אינטראקטיבי


מין פולש 1 – Welcome to Palestine, 2017
וידיאו, 3 דקות 30 שניות

 

אמי ספרד

Welcome To Palestine The Ruin אמי ספרד

 

בעבודתה של אמי ספרד (נ' 1977) מוקרן נוף שמבוסס על מראות עין הוד שצייר מרסל ינקו. לדברי האמנית, "בתחתית הפריים נראים פליטי עין חוד, ובפינה העליונה רואים מספרים יורדים החל ב-700 - כמספר התושבים במקום לפני 1948. כל צופה שנכנס  לחדר שבו מוצבת העבודה מפעיל חיישן, שגורם לפליטים להתחיל לנוע "החוצה" מתוך העבודה; כל אדם שנכנס מוציא עוד דמות מהפריים".

 

קטלוג התערוכה ביכורי סטודיו II  קטלוג התערוכה ביכורי סטודיו II
First Offerings II  - אנגלית  First Offerings II - אנגלית

 

 


תאריך 9/07/2019 19:00
הדפסשלח לחבר

אירועים נוספים

תפריט אייקונים
דלג על תפריט אייקונים
קיץ על החוף בכיכר העיר
הפנינג מדע למשפחה במדרחוב ירושלים
קידום אתרים דרונט בניית אתרים
דלג לתוכן העמוד