פסטיבל אפוס כפר-סבא ה-6 לסרטי תרבות ואומנות
תפריט ראשי- תרבות
דלג על תפריט ראשי- תרבות
מה חדש?
דלג על מה חדש?
עצור

מה חדש?

לוח אירועים
דלג על לוח אירועים

אירועי היום

לכל אירועי החודש
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

פסטיבל אפוס כפר-סבא ה-6 לסרטי תרבות ואומנות

  פסטיבל אפוס כפר-סבא אום כולתום

תושבים יקרים,

 

אנו שמחים להציג בפניכם את פסטיבל אפוס המתקיים בעירנו זאת השנה השישית, בשיתוף
פעולה עם "אפוס", הפסטיבל הבינלאומי, שנערך במוזיאון תל-אביב לאמנות.


בפסטיבל שהפך למסורת בעיר, יוקרנו במשך ארבעה ימים (13 - 16 ביוני) שישה סרטים
מארצות שונות שכולם איכות והנאה צרופה.


כעיר שחרטה על דגלה טיפוח וקידום התרבות והאמנות אנו משקיעים רבות בהעשרת ההיצע
התרבותי למען תושבינו. לא בכדי, זכתה העיר כפר סבא פעמיים בפרס התרבות לערים מעל
100,000 תושבים, מדובר בפרס יוקרתי לרשויות מובילות בתחום התרבות.


בהזדמנות חגיגית זאת אנו רוצים להודות לדר' אמיר גבע, חבר מועצת העיר ומחזיק תיק
התרבות שהפסטיבל הנו פרי יוזמתו ומלווה אותו בהרצאות המרתקות לפני כל סרט. 

הסרטים: 

13.6.18 | יום רביעי

20:00 – פתיחה חגיגית באכסדרת בית ספיר

20:30 – אום כולת‘ום

14.6.18 | יום חמישי

18:30 - רייצ'ל וייטריד ורוח הרפאים שבחדר

21:00 - ליאונורה קרינגטון

15.6.18 | יום שישי

9:30 - סטפס

21:00 – קורנציס, מורד קלאסי

16.6.18 | מוצ"ש

21:00 - חמישיית דג השמך

 

כרטיסים בטל' 6775* ובאתר ההיכל: להזמנת כרטיסים

מידע נוסף:

 

אום כולת'ום
בימוי: גזבייר ווילטאר | צרפת, 2016 | 53 דקות | צרפתית וערבית, תרגום לעברית
דרכה של הדיווה הנערצת, אום כולתום, מכפר בדלתא של הנילוס אל פסגת עולם התרבות, משירה דתית דרך שירה עממית ועד ליצירת סיגנון ייחודי ופורץ דרך. שורה של משוררים, מלחינים, מבצעים ומכרים מתארים את אישיותה ומנסים לפצח את מרכיבי ההצלחה של האישה שנתנה את כל כולה על הבמה, אך בה בעת שמרה את עצמה לעצמה, שהייתה פמיניסטית בכל הווייתה אך גם שמרנית מוצהרת, שידעה לחדור עמוק אל לבו של העם ולהשמיע את קולו, אך גם מצאה דרכה אל לב שליטיו. בעזרת קטעי ארכיון נדירים, הסרט מביא מבט רחב על עולם השירה בקהיר של המאה הקודמת, מהשפעות והזדמנויות שנבעו מן הקידמה, בעיקר הרדיו שהחל לחדור אל כל בית, ועד התמורות הגיאו-פוליטיות באיזור. 42 שנה אחרי מותה, מעמדה של אום כולתום עדיין איתן, קולה עדיין מרטיט לבבות, והמסתורין שסביב דמותה רבת הסתירות והחידות לא מפסיק לרתק.


רייצ'ל וייטריד ורוח הרפאים שבחדר
בימוי: מורג טינטו | בריטניה, 2017 | 60 דקות | אנגלית, תרגום לעברית
כשרייצ'ל ווייטריד יושבת בסטודיו שלה ומשוחחת בשקט וברוגע על אמנותה, קשה לנחש שמדובר באחת האמניות החשובות והקונטרוברסליות שידעה אנגליה. הסרט מלווה אותה כשהיא פורקת ארגזים של יצירותיה לקראת רטרוספקטיבה במוזיאון הטייט הבריטי. ווייטריד, האישה הראשונה לזכות בפרס טרנר היוקרתי (ב 1993- ), עוסקת בעיקר בחלל שנוצר מסביב לאוביקטים ובינם, ויוצרת יציקות שנותנות ממשות למה שאיננו. פסל ענק שיצרה מיציקת כל הפנים של בית ויקטוריאני הוא אחד מסימני דרך מעוררי המחלוקת ביצירתה, והיא מחייכת בהשלמה כשהיא מספרת איך ביום שהודיעו לה על קבלת פרס טרנר גם הוחלט שהפסל הזה, שעמד באחד הפארקים בלונדון, ייהרס בגלל דעת קהל שלילית. עוד יצירה ידועה שלה היא האנדרטה לזכר השואה ביודנפלאץ אשר בווינה, שם העמידה יציקת-נגטיב של ספרייה שמצליחה לזעוק את ההיעדר הנורא. קטעי ארכיון מראים אותה בוויכוחיה מול ועדות ופונקציונרים, בנחישות ואומץ שהולמים את שיערה הג'ינג'י ואת כשרונה המופלא.


ליאונורה קרינגטון
בימוי: טרזה גריפיטס | בריטניה, 2017 | 52 דקות | אנגלית, תרגום לעברית
הציירת ליאונורה קרינגטון הייתה דמות חשובה ביותר בתנועה הסוריאליסטית בתקופת פריחתה בפריז בשנות ה 30- של המאה הקודמת. למרות זאת, היא כמעט לא ידועה, במיוחד לא במולדתה אנגליה, והסרט הזה מנסה לתקן עוול היסטורי ולהכיר לעולם את יצירתה המכשפת. קרינגטון גדלה באנגליה, בת למשפחה אמידה בעלת מפעל טקסטיל, וצופתה להיות נערה ממושמעת ומנומסת, אבל כבר בגיל צעיר מאוד התגלתה כבועטת במוסכמות וסולקה משני בתי ספר. מכאן והלאה חייה אופינו על ידי החלטות נועזות, חלקן בגלל נטיותיה האמנותיות, חלקן בגלל מעורבויות רומנטיות, כולן החלטות שלא מתכופפות בפני מוסכמות וציפיות. היא נדדה בין ארצות, ובסופו של דבר, אחרי שהות לא קצרה במוסד פסיכיאטרי (עקב התמוטטות נפשית שחוותה במהלך מלחמת העולם השנייה), הגיעה למקסיקו ומצאה שם את מקומה, ושני בניה המשתתפים בסרט מספרים על חייה שם. מלבד אמנותה, שהושפעה מאגדות, מיתוסים וגם מתרבות המאיה, קרינגטון הקדישה עצמה למטרות שראתה כחשובות, והייתה לדמות משפיעה במיוחד בתנועה לשחרור האישה במקסיקו.


סטפס
בימוי: ג'ורג' נירנברג | ארה"ב 1979 , שוחזר ב 2017- | 58 דקות | אנגלית, תרגום לעברית
שלושה רקדנים מיוחדים במינם מראים את האמנות המופלאה של ריקוד הסטפס בסרט דוקומנטרי יפהפה שנעשה ב 1979- ולאחרונה זכה לשחזור. צ'אק גרין, באני בריגס והווארד "סאנדמן" סימס הם גיבורי הסרט, והם גם מראים עד כמה טאפ-דאנס היא אמנות מלאת הבעה ולגמרי תלויה ביכולותיו של הרוקד להיות מקורי, לעשות אימפרוביזציה, ולתפוס את הרגע, ממש כמו נגני ג'אז. תור הזהב שלה היה אי שם במחצית הראשונה של המאה העשרים, ובאמצעות קטעי ארכיון משחזר הבמאי, ג'ורג' נירנברג, את ימי הזוהר של הריקוד. בעוד הוא נותן מקום של כבוד לשלושת גיבוריו, מעל הסרט מרחפת השאלה האם זו אמנות שסיימה את תפקידה ואנחנו עדים לרגעי חייה האחרונים. אבל יש טוויסט בעלילה, שעושה את הצפייה בסרט הזה למשמחת במיוחד: במקום לשיר לה רקוויאם, הסרט עזר להחיות אותה. בשנות ה 80- היא החלה לפרוח מחדש, עם דור חדש ומוכשר של רקדנים, והיא חיה ונוקשת עד עצם היום הזה.


קורנציס, מורד קלאסי
בימוי: כריסטיאן ברגר | אוסטריה, גרמניה, צרפת, 2016 | 56 דקות | אנגלית, תרגום לעברית
דיוקנו של כוכב עולה, תאודור קורנציס, מנצח יווני, שמשלב בעבודתו טוטאליות, הגובלת ברודנות בסגנון הישן, עם מסירות אין קץ ושאיפה לשלימות. הוא גדל באתונה, אמו הייתה מורה למוסיקה, והוא עצמו נסע ללמוד ניצוח בסן-פטרסבורג, שם הוכתר, כבר במהלך הלימודים, ככישרון גדול. אחרי הלימודים הקים תזמורת, "מוסיקה אטרנה", שחבריה הולכים אחריו באש ובמים, עדות לכריזמה השופעת שלו. חברי התזמורת שותפים בחזונו המוסיקלי והתישבו בעקבותיו בעיר פרם בצפון רוסיה, שם הוא מנהל את בית האופרה ומטרותיו מקדשות את האמצעים: שעות עבודה ארוכות, הקלטות אל תוך הלילה, שבועות ארוכים של חזרות על אותה יצירה, סיורים תובעניים בעולם, וכן הלאה. הסרט עוקב אחר התפתחותו ומלווה אותו בתחנות בחייו – מבית אמו ועד הקלטת האופרה "דון ג'ובאני", עם זמרים שגם הם מוכנים לעבוד לפי התנאים הקשים שהמנצח מציב. קורנציס יפה תואר ומודע מאוד למראהו, הנרקציזם שלו גם הוא גלוי לעיני כל, והוא מעלה תהיות על מקומו של האמן הטוטאלי בעולמינו.


חמישיית דג השמך
בימוי: כריסטופר ניופן | בריטניה, 1969 | 56 דקות | אנגלית, תרגום לעברית
היה היו חמישה מוסיקאים צעירים, כולם בתחילת דרכם, כולם כבר כוכבים מבטיחים, שהחליטו להתקבץ יחד כדי לנגן את "חמישיית דג השמך" של שוברט. רצה הגורל וחברת הפקה צעירה החליטה שהאירוע ראוי להיות סרט תיעודי, וכך בא לעולם "דג השמך", שמתעד את הרגע החד-פעמי הזה בתולדות המוסיקה הקלאסית. ז'קלין דה-פרה בצ'לו, דניאל בארנבוים בפסנתר, יצחק פרלמן בכינור, פנחס צוקרמן בוויולה וזובין מהטה חוזר לרגע לקונטרבס. כולם בני עשרים וקצת, עם שמחת חיים ועליצות של מנצחים, עם הרבה גאווה אבל כישרון אינסופי שמצדיק אותה. הסרט עוקב אחר שבוע החזרות לפני ההופעה באולם קווין-אליזבת' החדש בלונדון. ההצצה לדינאמיקה ולחיבור שלהם מרתקת, ולמרות הפרובינציאליות קשה לשכוח ששניים ילידי הארץ (פרלמן וצוקרמן), אחד גדל בארץ (בארנבוים) ואחד עתיד לבלות כאן ימים רבים (מהטה). רוב הסרט מביא את ההופעה עצמה, וכיוון שרובינו לא היינו שם, זו הזדמנות מופלאה כמעט-להיות-שם, וגם לאחל לבארנבוים יום הולדת 75 שמח (אירוע שרוב העולם חגג לאחרונה).

 

 

  תוכנית פסטיבל אפוס (pdf)
הדפסשלח לחבר
קידום אתרים
דלג לתוכן העמוד