כפר סבא הינה עיר ירוקה ומקיימת השומרת על צביון של מושבה קהילתית וזיקה למורשת החקלאית ההיסטורית במקביל לגידול באוכלוסיית העיר ופיתוחה.
העיר גובלת בשטחי חקלאות רבים המספקים לתושבים מרחב פתוח וירוק אשר מחזק את הצביון הכפרי של העיר. שטחים חקלאיים אלו הם חלק חשוב ממסדרון אקולוגי ארצי התומך במגוון הביולוגי באזור ומשמש מקום מחיה, רביה ומעבר חופשי בין שטחים עבור מיני חי וצומח שונים. בשטחים אלה מתקיימים תהליכים אקולוגיים חיוניים עבור תושבי האזור כגון קיבוע פחמן, וויסות טמפרטורה, החדרת מי גשם אל מי התהום ועוד.
כפר סבא רואה חשיבות גדולה בשימור החקלאות בסביבתה ופועלת ליצירת יחסי שכנות טובים ושיתופי פעולה עם חקלאי האזור, זאת כחלק ממדיניות העיר הירוקה אשר שמה דגש על ניהול מקיים של משאבי טבע וסביבה תוך שמירה על בריאות הציבור. דף מידע זה נועד לתת מענה לשאלות שכיחות העולות מתושבי העיר החיים בסמוך לשטחים החקלאיים, בעיקר במזרח ובצפון העיר, בנוגע לפעולות הדברה ודישון בשטחים אלו.
החקלאי מתמודד עם מזיקים שונים כגון עשבים, חרקים, חיידקים ופטריות, הפוגעים בתוצרת חקלאית וגורמים לפגיעה כלכלית בחקלאי. בענפי חקלאות רבים מבצעים פעולות ריסוס והדברה לטיפול ומניעה של תופעות אלו.
בנוסף בחקלאות המודרנית נעשה שימוש בחומרי דישון לקרקע. גידולים רבים נקצרים במלואם ואינם מטייבים את הקרקע ונדרשת התערבות חיצונית על מנת להשביח את הקרקע לפני הזריעה והשתילה החדשים.
חקלאים משתמשים בחומרי ריסוס, הדברה ודישון כחלק מהעבודה החקלאית השוטפת ומחויבים להשתמש רק בחומרים המותרים ובמרחקים המורשים על פי חוק. הם אינם צריכים לקבל אישור או לדווח מראש על פעולות אלו, כל עוד הם עומדים בכל התקנות. החקלאים מקבלים ליווי מקצועי והדרכה בנושא על ידי משרד החקלאות וגם נמצאים תחת פיקוח הן על ידי משרד החקלאות בתהליך הגידול והן על ידי משרד הבריאות בשלב השיווק ומכירת התוצרת.
מה מרחקי הריסוס המותרים בחוק משטחים חקלאיים למבני מגורים?
החוק קובע כי אין לבצע ריסוס מן האוויר של חומר הדברה מעל מבני מגורים ומוסדות חינוך או במרחק של 120 מטרים מהם, למעט ריסוס להדברת זבוב הפירות המותר במרחק קטן יותר. בריסוס מהקרקע וכאשר מדובר בתכשיר שדרגת רעילותו היא גבוהה (1 או 2), השימוש בתכשיר יבוצע במרחק של למעלה מ-50 מטרים מהמבנה. תכשירים שדרגת רעילותם היא נמוכה (3 או 4), שהם מרבית החומרים הנמצאים בשימוש על ידי חקלאים כיום, מותר לרסס גם במרחק הקטן מ 50 מטרים ממבנים, ובתנאי שתנשוב רוח במהירות של לפחות 5 קמ"ש. כיוון הרוח אינו משנה אלא רק מהירותה.
חשוב להוסיף כי עיריית כפר סבא נוקטת במדיניות מחמירה ופורצת דרך של גינון בר-קיימא בשטחים הציבוריים ברחבי העיר ואינה משתמשת בקוטלי עשבים בגינון ובתחזוקה עירונית באופן גורף. על ידי כך מצמצמת העירייה באופן דרסטי את החשיפה של הציבור והסביבה לחומרי הדברה.
חומרי ההדברה משתנים בהתאם לצרכים (המזיק וסוג הגידול), בדומה לטיפול תרופתי המתאים למחלות שונות גם בבני אדם.
ניתן לברר פרטים אודות תכשירי ההדברה השונים (כגון הרכב החומרים ודרגת הרעילות) על גבי תוויות התכשיר אותן ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד החקלאות בקישור זה
אילו פעולות חקלאיות מתבצעות בשטחים החקלאיים לאורך השנה?
בסביבות כפר סבא מגדלים בעיקר גידולי שדה עונתיים כגון: תפוחי אדמה, גזר, עלים ירוקים. גידולים אלה דורשים עבודה חקלאית אינטנסיבית אשר מתבטאת בחריש להכנת האדמה לזריעה או שתילה בכל עונת גידול, דישון, ריסוס ועוד. בתקופת החורף בדרך כלל נצפה לפעילות מצומצמת בשדה מבחינת ריסוסים ולעומת זאת בעונת הקיץ חלה עלייה בכמות המזיקים ולכן בתקופה זו יתכן והריסוס יתבצע בתדירות גבוהה יותר.
מהם אמצעי הזהירות שננקטים על ידי החקלאי בזמן ריסוס השטחים החקלאיים?
לפני תחילתו של כל ריסוס בשטחים החקלאיים החקלאי נדרש לבצע בדיקות על מנת להבטיח שהתנאים לשימוש בחומרי הריסוס הינם התנאים האפשריים הטובים ביותר ועומדים בתנאי החוק. על החקלאי לבדוק את תקינות מערכת הריסוס לאיתור תקלות ודליפות, כיוון ומהירות הרוח ולוודא שהחומר מתאים לסוג היבול ומתאים לשימוש באותו השטח.
מי הגופים המטפלים בנושאי סביבה ולמי לפנות במידת הצורך?
הטיפול במפגעים סביבתיים בישראל מתבצע על ידי המשרד להגנת הסביבה וגופים רבים נוספים כגון: היחידות הסביבתיות, מוקדים עירוניים, רשות כיבוי והצלה ועוד בהתייחס לנושאים הסביבתיים עליהם הם מופקדים.
לדיווח על אירועים ומפגעים בנושא חומרי הדברה בחקלאות ניתן לפנות למוקד הסביבה הפעיל 24 שעות ביממה:
.png?BannerID=371 "מיחזור האשפה מתחיל בבית")
.jpg?BannerID=477 "מערך פינוי ומחזור אלקטרוניקה מהבית ומכל פינה בעיר")
.jpg "עיר ירוקה")
שאלות ותשובות בנושא חקלאות בסביבת כפר-סבא
