תערוכה: "בית. ללא כותרת"
תפריט ראשי- תרבות
דלג על תפריט ראשי- תרבות
מה חדש?
דלג על מה חדש?
עצור

מה חדש?

לוח אירועים
דלג על לוח אירועים

אירועי היום

לכל אירועי החודש
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

תערוכה: "בית. ללא כותרת"

בית. ללא כותרת | ליהי חן   קרן גלר

אוצרת | רביטל שגב

 

22.5.13 - 18.7.13

 

שיח גלריה | חמישי 6.6.13 בשעה 20:00

 

על האמניות:
קרן גלר
ישראל, 1976
אמנית מיצב ווידאו, בוגרת התואר השני באמנות של האקדמיה לאמנות בצלאל בשיתוף עם האוניברסיטה העברית ותואר ראשון בהצטיינות במדרשה לאמנות במכללת בית ברל, שם היא גם מלמדת כיום. הציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות בארץ ובעולם. זוכת פרס אמן צעיר של משרד התרבות, מלגת הצטיינות באמנות ע“ש אסנת מוזס ז“ל, בתמיכה בעבודות כגון פרויקט וידיאו ניסיוני מטעם הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה  ופרסים נוספים.
עבודותיה חוקרות, מפרקות ומרכיבות מחדש את התא המשפחתי, הזוגי והציבורי ושואלות שאלות על  החברה הישראלית, על פעולות יומיום פשוטות, ג'סטות וטקסים. עבודותיה מתמקדות לרוב במתח שנוצר כשהגבול בין המבוים לתיעודי מטשטש.
 
ליהי חן
ישראל 1977
אמנית מיצב ורישום. בוגרת בהצטיינות תכנית התואר השני באמנות של האקדמיה לאמנות בצלאל בשיתוף עם האוניברסיטה העברית ותואר ראשון בהצטיינות במדרשה לאמנות במכללת בית ברל. מלמדת באוניברסיטת חיפה ובמדרשה לאמנות.
הציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות. זוכת פרס אמן צעיר של משרד התרבות, ובפרסים נוספים.
עוסקת בעבודותיה ביצירת אשליה, בהמצאת מקום בזמן ובמרחב, בחיבורים ובהיפוכים דמיוניים בין החלל הביתי במציאות לבין האמנות. דימוים של יופי מהול בפוטנציאל סכנה. היברידים של צמחיה פראית ופיסול דומסטי.

 

 טקסט: בית. ללא כותרת
המיצב של קרן גלר הוא היבריד דמיוני של שמשיות הגנה לרכב, שרשראות תאורה וסאונד. היא מייצרת מרחב נרטיבי דרך הכפלה וריבוי אובייקטים שהוצאו מהקשרם, מתפקידם ומזהותם המוכרת. מגני השמש הצבעוניים נותרו כמשרתים לצרכיה הפיסוליים ביצירת חלל ואובייקט אורגני גדול ממדים.
גלר הופכת בכל מגן שמש כבשלה. בנגיעות החלטיות ויודעות סוד היא יוצרת אובייקט שנדמה כמו צילום של אופק פנטסטי. המניפות יוצרות נקודת מוצא חדשה ומאפשרות את התנועה בתוך המרחב, תוך שליטה מוחלטת בחומר. מעשה הקיפול וההתכה של החומר חושף קרב ענקים בין כוחה של הרוח ומלאכת האמן לבין התנגדותו של החומר אליה, עד אשר הוא נענה לה ומופיע כנחשול מתפרץ הנשטף לחלל.
השמשיות, מלבד היותן מגן שמש למכוניות, הינן שטח פרסומי למכירה. באזור שיווקי זה מופיעה אצל גלר קשת צבעונית, המודפסת  על הקרטון, והופכת אותו לאובייקט טעון אירוניה. ההגנה מהשמש מקבלת סימון צבעוני, זו שבמקור שימשה אות לגאולה מגשם דווקא.
השעשוע האירוני של השמשית אינו נימצא רק בקשת המודפסת אלא במבנה עצמו. כלומר בהמצאה. גלר השכילה לנצל את הרהב הילדותי של הצורה הקשתית, להגביר את האפקט של צורת הקיפול וליצור משטח תזזיתי עם אפקט אופטי החושף את עצמו, מלא בקלילות והומור עצמי. העבודה, סיזיפית, מוקפדת, מדויקת ויחד עם זאת שומרת על טון אירוני מחויך. שדה הקרטונים המחוברים נאסף בנקודה אחת, נתלה מהתקרה, יוצר נפח מפתיע בפשטותו ובורא דימוי חדש הסוחט פיוט מתוך הסתמי.

 

צילום: שוקי חלד

 

ליהי חן קוראת לעבודה "אהוב אותי פעמיים" וכך תובעת יחס של אהבה כפולה. מהי הכפילות הזו, האם אספקלריה, סימטריה? או שמא נוכחות מפוצלת? מהי האהבה המדוברת והאם היא אכן ניתנת לצווי?
חן שולטת במבט ובתנועת הצופה בתוך העבודה, באמצעות התערבויות בטוחות ועדינות בחלל: חשיפת חלונות הגלריה והכנסת החוץ פנימה, הצבת חלון ותריס במרכז החלל כמתווים את מסגרת התנועה, תליית האובייקטים מהתקרה בארגון שנדמה כאקראי. תוך התקת טכניקות אומנות עמלניות ומסורתיות\ בקנה מידה ביתי וקטן, לתוך מרחב הגלריה "האמנות", היא עושה שינויים מבניים בחלל ושינויים מעמדיים של המיומנות הידנית ה"ישנה". היא מייצרת מערכת הקשרים פנימית איתנה, שבבסיסה הבנת התנועתיות של המבט וגופו של הצופה. המשמעות נוצרת מתוך התנועה. העבודה משתנה ללא הרף.
ריחוף פיסולי מתבטא בצורת התליה של האובייקטים אבל גם דרך האווריריות והבלתי-נראות שלהם, היטמעותם בחלל והוצאתם מחללי המחייה הנוחים והנעימים. נדמה כי העבודה היא מעין צופן לעולם פנימי, מרווח, כשם שהבית הוא מערכת סימנים המגדירים אדם ואת האופן בו הוא חי את חייו. המרחב הרגשי, נעלם, משאיר את החידה כעננה מעל ראשו של הצופה.

 

צילום: שוקי חלד


 

  בית. ללא כותרת
הדפסשלח לחבר
קידום אתרים
דלג לתוכן העמוד