קליטה מוצלחת בגן הילדים: טיפים להורים הנפרדים
תפריט ראשי- חינוך
דלג על תפריט ראשי- חינוך
לוח אירועים
דלג על לוח אירועים

אירועי היום

לכל אירועי החודש
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

קליטה מוצלחת בגן הילדים: טיפים להורים הנפרדים

בעריכת ליאת דותן, פסיכולוגית חינוכית

ההליכה בפעם הראשונה לגן, והמעבר בין מסגרות של גנים הנם שינויים משמעותיים מאוד בחייהם של הילדים וההורים. שינויים אלה הם חלק בלתי נפרד מההתפתחות של הילד ודורשים יכולת הסתגלות הן של הילדים והן של ההורים.

מה ניתן לעשות בכדי לסייע להסתגלות לכניסה לגן?


לבסס את תחושת האמון בין הצוות המקצועי להורים- חשיבות עליונה יש לכך שההורה יסמוך על הצוות המקצועי הקולט את הילד לגן. חשוב שההורה יכיר את הצוות וה"אני מאמין של הגן" ושיווצר  ערוץ תקשורת בין ההורים לצוות. כאשר אין תחושת אמון של ההורה בצוות, הילד חש זאת ועלול להתקשות בפרידה.


לבדוק מהו המסר שמועבר לילד על ידי ההורים- לשים לב לאופן שבו ההורה תופס את משמעות הפרידה- האם היחס אל הילד הוא כאל מסכן שנשאר בגן או כאל ילד שמתנסה בחוויות חדשות ומעניינות בגן. האם סומכים על הילד ועל בשלותו להתמודד עם האתגרים בגן, או חוששים שאינו מסוגל להשתלב. כדאי להכין את הילד מראש, לספר לו על הגן ולתאר את הגן כמשהו נעים שכיף להיות בו. אפשר לספר לו על הגן שההורה הלך אליו ומה אהב שם. ילדים אוהבים לשמוע על הילדות של הוריהם... אפשר להקריא ספרים שעוסקים בנושא.


לברר האם הקושי הוא של ההורה או של הילד- לעתים מאחורי קשיי הפרידה של הילד מסתתרים למעשה קשיי הפרידה של ההורה. לילדים צעירים יש חיישנים מצוינים לתחושות של הוריהם, ובאופן לא מודע הילד עשוי לכוון את התנהגותו כך ש"תתאים" לציפיות הנסתרות של ההורים.


לבדוק ממי הילד נפרד יותר בקלות- לעיתים דווקא מאבא, או מאח גדול. מומלץ כי דמות זו תיקח את הילד בתקופה הראשונה.

לבסס קשר משמעותי בין הילד לדמות מסויימת בגן, שתעניק לו תחושת ביטחון. בזמן הפרידה אפשר לבקש ממנה עזרה - שתתן לו יד, או שתעזור לו בהשתלבות עם הילדים האחרים.


לדאוג שבימים הראשונים ההורה, או מי שמביא את הילד לגן, לא ימהר ללכת, כדי שלא ישדר לילד בהילות (כדאי שההורה יודיע מראש שיאחר לעבודה). מומלץ לעשות את התהליך באופן הדרגתי גם מבחינת הזמן שנשארים עם הילד מידי יום וגם מבחינת רמת מעורבות ההורה. זאת כמובן, תוך כדי מתן כבוד לשיטה ולדרך של הגננת בתהליך הקליטה.


ליצור טקס פרידה קבוע שיסייע לילד להבין מה עומד לקרות עכשיו, גם מבחינת הפעולות שעושים- למשל שמים תיק, ההורה מסייע להצטרף לפעילות, נותן חיבוק ונפרד. וגם מבחינת המסר המילולי- להסביר מה עומד להיות, מתי ההורה עומד לבוא לקחת את הילד מהגן. בשל העובדה שתפיסת הזמן של ילדים עדיין לא בשלה בגילאים הצעירים, אפשר לומר 'אני אגיע אחרי ארוחת הצהריים', או '...אחרי שתתעורר מהשינה'. בסוף היום חשוב להקפיד להגיע לקחת את הילד בזמן, ובכך ולשדר לו את התחושה שההורה הולך, אבל הוא גם חוזר ובזמן שהובטח. ילדים לא אוהבים לראות את כל הילדים הולכים הביתה בזמן כשהם עדיין מחכים לאמא או אבא... לעיתים "חפץ מעבר", כמו דובי אהוב או בובה שמביאים מהבית, יכולים להקל.


להסביר לילד מה לעשות אם הוא יזדקק לעזרה בנושאי שירותים, אוכל, שתייה חברת ילדים או בכל תחום אחר בו הוא עדיין מתקשה להסתדר בלי עזרה. כמו כן, בזמן שהות ההורה בגן, מומלץ להפנות את הילד לגננת כשהוא רוצה משהו: שירותים, אוכל או צעצוע, כדי שיתרגל לסמוך עליה. הורה מעורב יתר על המידה, לא מאפשר לילד להכיר את הגננת ולתת בה אמון.
כמובן שכל הורה היה שמח ללכת כשהילד רגוע, אך במקרים בהם ההורה נאלץ לעזוב אותו לפני שהוא לגמרי רגוע, חשוב לוודא שמשאירים אותו בידיים של הגננת או הסייעת שתאפשר לו לבטא את תחושותיו, תקרב אותו אליה ותאפשר לו להירגע בקצב הנכון לו. כך הוא יוכל להרגיש שיש מבוגר משמעותי בגן, שעוזר לו להרגיש בטוח ומוגן.

מה לא כדאי לעשות?


לא "להעלם" - יש הורים שמתוך קושי שלהם "נעלמים" לילד (הולכים בלי לומר לילד). במצב כזה הילד מוצא את עצמו בלי ההורה, ללא הכנה ועשויה להתרחש פגיעה בביטחון ובאמון של הילד. חשוב שההורים תמיד יאמרו שלום כשהולכים, ויסבירו שיחזרו בקרוב.
לא להשוות - ילדים שונים אלה מאלה בכל תחום, וגם בעניין הפרידות. ישנם כאלה שקל להם יותר עם התהליך, ואחרים שזקוקים לזמן ארוך של היכרות עם סביבה חדשה ב"חסות" ההורה, עד שיסכימו לבטוח ולהיפרד. רצוי לא להשוות את הילד לאחרים, ולנסות במידת האפשר להניח לו לעשות את התהליך בקצב שלו.
לא להבטיח לילד להשאר איתו ואחר כך לא לעמוד בהבטחה.
לא להשאר עם הילד בגן ולהפוך למטפל הבלעדי שלו: לשחק איתו, להקריא לו סיפורים, ללכת איתו לשירותים וכו'.
חשוב לזכור, שלאחר תקופת ההסתגלות הראשונית, בה הילדים מבינים את שגרת היום ואף לומדים להינות מהחוויות החדשות, קשיי הפרידה מתמתנים ואף נעלמים. אם ההתנגדות התקיפה של הילד להפרד נמשכת זמן רב, מומלץ להתייעץ עם הגננת ועם פסיכולוג הגן.


בחזרה הביתה


כשאוספים את הילד מהגן, ייתכן שהוא יספר בהתלהבות על החוויות החדשות שעבר במשך היום. קיימת גם האפשרות שהוא לא תמיד יחזור במצב רוח טוב ויהיה מוכן לשתף את ההורה בכל הפרטים על היום שעבר עליו. חשוב שההורה יספר לילד כמה הוא שמח לראות אותו ויאפשר לילד להביע את שמרגיש. אם הוא במצב רוח כועס או עצבני, חשוב להיות סובלניים. להמעיט במילים, ולשמור על שלווה בדרך הביתה. הוא זקוק לזמן להירגע, לאכול ולנוח.
כששואלים ילדים "איך היה בגן?" התשובה המקובלת היא "בסדר", "טוב", או "כיף" וזה סוף השיחה! כל ילד הוא שונה וכל אחד משתף ברמה אחרת. על מנת לעודד את הילד לשתף את ההורה ביומו, חשוב להימנע מלשאול שאלות ברגע שרואים אותו. כדאי לשים לב למצב רוחו, ולשקף את רגשותיו. "נראה שהיית מאוד עסוק היום!" או "נראה שקרה היום משהו שהכעיס (או העציב) אותך" – אלו הן דוגמאות המזמינות את הילד לשתף במה שקרה. בנוסף, כדאי לתת לילד זמן לחשוב על מה שהוא רוצה לומר.
כדי שהורים יוכלו ללמוד עוד אודות מה הילד עושה כשהוא רחוק מהם, ניתן ליצור אווירה בבית בה ילדים ומבוגרים כאחד משתפים אחד את השני בחוויותיהם, רעיונותיהם ומחשבותיהם. הרגל חשוב שניתן לאמץ הוא להקפיד על זמן קבוע בכל יום בו כל המשפחה יושבת יחד לארוחה משותפת כדי לדבר על פעילות היום. זמן זה מחזק את ההיקשרויות בין בני המשפחה, הן עבור השנים בהם הם צעירים והן לעתיד. בצורה כזו, דמעות הפרידה יוחלפו בקשר שהולך ומתעמק לאורך השנה.

 

 

>> גמילה מחיתולים: הנחיות להורים לילדים הנכנסים לגן

 

הדפסשלח לחבר
קידום אתרים
דלג לתוכן העמוד