נאום ראש העיר בעצרת לציון שש עשרה שנים להירצחו של יצחק רבין ז"ל
לוח אירועים
דלג על לוח אירועים

אירועי היום

לכל אירועי החודש
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

נאום ראש העיר בעצרת לציון שש עשרה שנים להירצחו של יצחק רבין ז"ל

9/11/2011
נאום ראש העיר בעצרת לציון שש עשרה שנים להירצחו של יצחק רבין ז"ל

זה שש עשרה שנים, מאז הארבעה בנובמבר ההוא, של 1995, מופיעה פעם בשנה ביומננו תזכורת. תזכורת למה שהיינו עד הלילה המר ההוא ולמה שהפכנו להיות אחריו.

יצחק רבין זכרו לברכה נרצח בערב שבו חגגה ישראל, או לפחות רובה, את התקווה, את השלום, את הסיכוי ההולך ומתממש להפוך למדינה שפויה.

חייו של ראש הממשלה יצחק רבין מסמלים היטב את דרכה של מדינת ישראל ואת תפיסת עולמה המשתנה.
רבין היה, במשך כל השנים שבהן לחמה מדינת ישראל על שרידותה,  איש צבא - לוחם, מפקד ומצביא. בשיאו היה הרמטכ"ל במלחמת ששת הימים: מפקד הצבא שחולל את אחד הניצחונות המזהירים בדברי ימי המלחמות.

השלום עם מצרים, בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת,  הוכיח כי ניתן להגיע להסכמים נוספים עם שכנינו. בנוסף, הוכח כי רק מנהיג בעל שיעור יכול להוביל את ישראל לשינוי המיוחל.

היה זה יצחק רבין, ראש הממשלה של ישראל בקדנציה השנייה שלו, שחולל את השינוי, אולי המשמעותי ביותר עד אז, בתפיסתנו את סדרי העדיפויות שבהם אנו חיים.
רבין היה ראש הממשלה היחיד, שהציב סדר עדיפויות שבראשו השלום ומה שניתן לעשות כדי להשיגו. ואכן במהלך כהונתו הגיעה ישראל במהרה להסכם השלום השני בתולדותיה עם שכניה – השלום עם ירדן.

סדר עדיפות חדש נוסף שהוביל ראש הממשלה רבין, היה מקומו של החינוך בסולם החשיבות של החברה הישראלית.

מערכת החינוך בימי יצחק רבין כראש ממשלה ידעה עדנה כפי שלא ידעה מעולם ועתידה, עתיד כולנו, נראה באותם ימים ורוד בוהק.

ואז הגיע יגאל עמיר. ואז הגיע רצח ראשון של ראש ממשלה בישראל. ואז נפלו השמים. ומאז אנחנו מתביישים, לא בדיוק מבינים מאיפה נפלו עלינו ביטויי גזענות וחוקים גזעניים המועלים בכנסת חדשות לבקרים; מאיפה צצה אפס הסובלנות הזאת; איך הגענו לפריחתה של אלימות בחסות המשיחיות; ועוד בּיטויי מציאות קודרת ועגומה רבים משאנושיות יכולה להכיל.

"אין לי נכסים, יש לי רק חלומות להוריש לדורות הבאים. עולם טוב יותר, מפוייס יותר, עולם שנעים לחיות בו. אין זה יותר מדי". את הדברים הללו אמר רבין באחת מהופעותיו בפני חברי קונגרס בארה"ב.

לעולם שנעים לחיות בו דרושים יותר יצחק רבינים ופחות יגאל אמירים; לעולם טוב יותר דרושים יותר אנשים מחויבים לשלום ופחות מחרחרי מלחמה; לעולם מפויס יותר דרושים יותר הסכמי שלום ופחות דיבורים על שלום. 

רשימת הדרושים הזאת ייצגה את ארסנל הערכים שהביא עמו  רבין לִכְהוּנָתוֹ השנייה כראש ממשלה. ובנקודת הזמן הזאת, בעת שרבין הצהיר כי האג'נדה הלאומית משתנה, החלפנו כולנו דיסק ולפתע חזינו, באופן המוחשי ביותר, כיצד שינוי התפיסה יכול להביא לשינוי המציאות.

ואולם הרצח גדע הכול. גדע את חייו של רבין, את השלום ואת הלך הרוח האופטימי שהחל ללבלב במקומותינו. וכל מה שנותר הוא תזכורת בלוח השנה, תזכורת שמחזירה אותנו בכל פעם מחדש אל מה שהיינו ומה שהיינו יכולים להיות.

עכשיו כל מה שנותר הוא לחכות לרבין נוסף. מנהיג שיאסוף את תוכן הארסנל שרבין הגיע עמו לכהונתו השנייה ויהפוך אותו לאמצעי שיביא לנו פעם נוספת תקוה, שלום ואנושיות.

הדפסשלח לחבר

חדשות נוספות

תפריט אייקונים
דלג על תפריט אייקונים
קידום אתרים
דלג לתוכן העמוד