נאום ראש העיר יהודה בן חמו מערב יום השואה 2014
לוח אירועים
דלג על לוח אירועים

אירועי היום

לכל אירועי החודש
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

נאום ראש העיר יהודה בן חמו מערב יום השואה 2014

4/05/2014

ניצולים ובני משפחה יקרים, 
ח"כ מאיר שטרית
חברי מועצת העיר כפר סבא
מר דב רקוביץ- מנהל אגף החינוך
גב' דרורית ליליאן נדר- מנהלת בית החינוך ע"ש ברל כצנלסון,
מורי בית הספר, תלמידים יקרים
נציגי מועצת הנוער העירונית ותנועות הנוער
קהל יקר ונכבד

"אני רוֹצֶה שֶׁתִּזְכֹּר כִּי הָיִיתִי אָדָם וְהַנּוֹרָא בַּדָּבָר שֶׁגַּם הֵם הָיוּ בְּנֵי אֱנוֹשׁ" כך, בשורה אחת, קובע תומר בן ציון במחזה "ילדי הצל", את שעלינו לספר, לדבר, לזכור ולעולם לא לשכוח. בשורה אחת – זיכרון, כאב, ומעל לכל דבר אחר, ההכרה בחשיבותו של היום, יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

מָהֶם שישים ותשע שנים בחייו של המין האנושי? גרגר חול, אבק נידף. ואולי בזאת נבדל העם היהודי מכל העמים: שכן, עבור העם היהודי, היו 12 שנות שלטונו של הצורר, אדולף היטלר יימח שמו וזכרו, שהפכו מגרגרי חול אָרַעִיים לֵסַלעֶי נֶצָח. סלעים שאנו סוחבים על גבינו מאז ולעולם. סלעים, שאוצרים בתוכם רשע, שנאה חולנית, אידיאולוגיה רצחנית.
ניצולים יקרים, מחנכים, תלמידים, קהל יקר ונכבד...
זמן כה מועט חלף, ובכל זאת, אנו מוצאים עצמינו כבר עתה נאחזים בכל כוחנו בשאריות אחרונות של זיכרונות. של עדויות. של אנשים. מחפשים את ה"איך" שדרכו נישא את ה"למה". למה זה קרה? למה אומה שלמה מסרה את רצונה בידי אדם שכזה? איך לא נמנע הדבר? איך שקטו האומות מסביב ונכנעו? צעד אחר צעד, צ'כיה אחרי אוסטריה אחרי הריין, והכל בשם "שלום בזמנינו", שקר אומלל כל כך? ותשובות – אין.


וממילא, כיצד נוכל לענות על הכל? חדשות לבקרים מתגלות עדויות חדשות: קברי אחים נחשפים, קטעי יומנים. השנה נמצאו עדויות לזוועות טרבלינקה. ובתוך כל זאת, עם כל תגלית וכל עדות חדשה, נוספות עוד ועוד שאלות. שאלות כמו – איך עלינו להתמודד עם הזמן שחולף? כיצד יש ללמד את השואה בבתי הספר? איך מסבירים לילד, ומתי, את משמעותו של רצח עם בתאי גזים, ביריות וּבֶהרעבה? ואולי מעבר לכל אלה – איך מסבירים את היחס המזלזל? הלוקה מעיקרו, שלו זוכים, במרכאות כפולות ומכופלות, ניצולי השואה החיים ביננו?
בכך טמון, אנו יודעים, המפתח. החברה בישראל נבחנת בכל ימות השנה ובדגש ביום השואה, ביחסה לא רק לזכר הזוועות, לא רק ביכולתה לספר את סיפורם של ששת המיליונים שנטבחו על עצם היותם יהודים. אנחנו נבחנים ביכולתנו לאפשר לאלה ששרדו את התופת – שקפצו מהרכבות, ששרדו את המחנות, שהרימו את נס המרד למרות שהיטב ידעו את טיבם של יחסי הכוחות – לחיות כאן חיים של כבוד.

מתוך הבנה זו התחלנו השנה בהפעלתה של תכנית חירום עירונית יוצאת דופן וחשובה מאין כמותה, שבליבה הסיוע לניצולי השואה החיים בעיר, כשלושת אלפים במספר. במסגרת התכנית, שנשענת על כל אחד ואחת מאתנו, תושבי העיר, שאינם מסתפקים במלל אלא בעשייה, נקראים לסייע לניצולי השואה במיצוי זכויותיהם החוקיות. זמננו אוזל והולך, ושעון החול שמבשר את התחלפות הדורות לא ממתין לאיש.
ביום זה, שבו אנו נאספים כאן, צעיר ומבוגר, סבתא ונכדה, ובוכים את שהיה – עלינו לדעת לנכס את שקרה, לשנס מותנינו, ולעשות כל שבכוחנו, ומעבר לכך, כדי שהסיסמא המוכרת "לעולם לא עוד", תקבל משמעות מחודשת, חזקה יותר. עלינו להיות מסוגלים, בכל רגע נתון, בכל יום – ולא רק ביום השואה, להביט במראה ולהיות גאים על האומץ, הנכונות והכוח שלנו. השואה לא התרחשה ביום.
היא התרחשה בפרק זמן שאין לו מדד. וזיכרון השואה לא מתחיל ולא נגמר ביום השואה, אלא בפרק זמן בלתי מוגבל.

עלינו להזכיר תמיד ולא לשכוח, להרים ראשינו, ולדעת שהיהודים לא הלכו כצאן לטבח, אלא הורישו לנו מורשת אמיצה, בלתי מתפשרת, לא מוותרת.
כפי שהטיב לתאר הירש גליק בשיר הפרטיזנים:
"אל נָא תֹּאמַר הִנֵּה דַּרְכִּי הָאַחֲרוֹנָה.
אֵת אוֹר הַיּוֹם הִסְתִּירוּ שְׁמֵי הָעֲנָנָה.
זֶה יוֹם נכספנו לוֹ עוֹד יָעל וְיָבוֹא
ומצעדנו עוֹד יַרְעִים אֲנַחְנוּ פֹּה"

יהי זכרם של אחינו הנספים בשואה ברוך.

הדפסשלח לחבר
תפריט אייקונים
דלג על תפריט אייקונים
קידום אתרים
דלג לתוכן העמוד