נאום ראש העיר יהודה בן חמו מיום השואה 2013
לוח אירועים
דלג על לוח אירועים

אירועי היום

לכל אירועי החודש
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

נאום ראש העיר יהודה בן חמו מיום השואה 2013

17/03/2013

ניצולים ובני משפחה יקרים,
חה"כ פרופ' אבישי ברוורמן
מר דב רקוביץ מנהל אגף החינוך
ד"ר רמי אמיתי מנהל בית החינוך ע"ש גלילי ומחנכים יקרים
תלמידי בית החינוך ע"ש גלילי
קהל יקר ונכבד,

כשבעה עשורים לאחר הזוועה, אנו, דורות ממשיכים לשישה מיליון יהודים שנרצחו בשואה הגדולה של העת החדשה, עומדים כאן ומסתכלים לעולם בעיניים. מביטים לעמי העולם בנפשם פנימה וּמתריסים: לא נשכח ולא נסלח. מביטים בנשמתם של ששת מיליוני אחינו שנרצחו באכזריות, וּמודיעים: לא נשכח ולא נסלח. מביטים למיליון וחצי ילדים יהודים טבוחים בעיניים, ומבטיחים: לא נשכח ולא נסלח.

ואף שרבים הם המבקשים להשכיח, ורבים הדורשים להניח, לסלוח, למחול ולעבור לסדר היום הצפוף, העמוס, המהיר והתובעני – הנה אנו עומדים על ההנצחה, אוצרים את סיפורי הזוועה ומקפידים שלא יאזל הזיכרון ושלא יטושטשו משמעויות.

כי הנה, באים ימים וּשרידי הגדול שבאסונות עמנו, הולכים וּמתמעטים משנה לשנה לצערנו, זו העת ליטול את לפיד הזיכרון ולהעבירו לדורות הבאים, להעצים את ההנצחה ולקיים את המצווה "וְהִגָדְתָ לְבָּנֵך בָּיוֹם ההוא" ואת "זכור את אשר עשה לך עמלק".

תקומת עם ישראל במולדתו היא ביטוי של צדק היסטורי אל מול שנות השואה, שהומתה על עמנו. התקומה, מאודים מוצלים לישראלים גאים ובטוחים, היא היא המאפשרת לכל אחד מאיתנו לגדול, ללמוד, להתחנך, להוליד ילדים, לחנך, להתבגר וּלהזדקן – במדינה שקמה על מולדת העם היהודי; הארץ שהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו; הנחלה המיועדת להביא שקט ושלווה לכל אחד מאיתנו.

פה בארץ חמדת אבות אנו בונים, צומחים, משגשגים, ומוצאים שמחה גדולה בעמלנו. אבל תמיד, בכל אשר נעשה, נלך ונפנה, תְלָוֶונו מידת העצב, עָנָנוּת קודרת בְּיֵירְכֶתֶי נפשנו, על אשר אירע לעמנו ועל החרדה שלא ישוב האירוע ויקרה לצאצאינו אחרינו.

לעתים נשמע הדבר הזוי ותלוש, אך ממה נפשנו? הרי עם נאור שבעמים, משכיל שבמשכילים ותרבותי שבתרבותיים אמר ואף הצליח להשמיד באכזריות שישה מיליונים מְאָחֵינו.

תורת הגזע הידועה לשמצה שטפה את מוחותיהם של הנאורים שְבְּבְנֵי האדם והפכה אותם לחיות טרף דו-רגליות, המבקשות לחסל כל זכר יהודי. ולנוכח דברים אלו, האם הזוי הוא שנמשיך ונחשוש לקיומנו? האם תָלוּש הוא שנעשה כל שביכולתנו להגנה וּשמירה על מדינתנו?

אמת, העולם השתנה, עמים התפתחו ומדינות התקדמו. אך גם בהיסטוריה הקצרה של מדינתנו נוכחנו לדעת כי בעצם היותנו ובמהות קיומנו יש עדיין קריאת תגר על רבים, שטרם הניחו את חרב ההשמדה וממשיכים ללא הפסק לזמום את אָחָרִיתֶנו.

הנה כי כן, בעוד רבים מהחיים כאן בראשית המדינה עדיין משתקמים מְאֶיְמוֹת השואה ומחפשים קיום חדש, בטוח ומבטיח – נֶכְפָּה עליהם להמשיך להילחם, לשרוד והפעם גם לְנָצח, אם חָפְצֶי חיים הם. ואנו, הנוכחים במעמד זה, עדים כי היו הם חָפְצֶי חיים.

חיים בלב אזור עויין, עדיין מרובה באלה המבקשים להשמידנו, אנו נשבעים יום יום, וּבְהדגשה והקפדה ביום חשוב זה: לא נשכח, לא נסלח ולא ננוח עד שנבטיח את בטחונה של המדינה, אשר קמה על שרידי אבק האדם שניצָל מהתופת.

ביטחוננו הוא אכן ערובה לקיומנו והבטחה לעתיד בטוח לִיְלָדינו. חובה עלינו, לצד הבטחת קיומנו, להנחיל לדורות הבאים את משמעות האימה, את דמותו של הצורר ואת דפוסי התנהגותו.

אמת היא כי בכך רוצים אנו לסייע במניעת שאננות וערעור הביטחון כי קיומנו מובן מאליו. אבל לא רק. רוצים אנו גם כי לְקָחֶי המאורעות האפלים יסייעו בִּבְנייתם של ערכים אנושיים; יטפחו חמלה ונתינה; יעודדו כבוד ודרך ארץ לכל אשר ברא אלוקינו.

בשנת ה- 65 למדינת ישראל, יכול כל יהודי בארץ, להסתכל בגאווה סביבו, בהישגים של מדינתנו בעוצמתה, בִּפְריחתה וּבְשגשוגה. מן הבערה הגדולה שקמה לְכָלותינו, הדלקנו לפיד גדול לְחֶרוּתֵנוּ. מן החושך האפל העלינו אור גדול. מן הגחלים העשנים והאודים המוצלים- הפרחנו ניצנים חדשים שהיו לעצים כָּבִּירִים.

אין ספק כי עוצמת הזיכרון וּנְצירת משמעויותיו ייחודית היא לעמנו, מיוחדת לעם הבחירה של הקב"ה. ספק גדול אם היינו שורדים אלמלא כן ובטוחני כי רבות מאיכויותינו מקורן בזיכרון, בהנצחתו ובהנחלת משמעויותיו לדורות הבאים.

היטיב לתאר זאת המשורר אברהם שלונסקי, בשירו "הָנֶדֶר":
  
"עָל דָעָת עֵיְנַיי שֵרָאוּ אֶת הָשְכוֹל
וֵעָמְסוּ זֵעָקוֹת עָל לִיבִי הָשָחוּח,
עָל דָעָת רָחָמֵיי שֶהוֹרוּנִי לִמְחוֹל,
עָד בָּאוּ יָמִים שֶאִיְימוּ מִלִסְלוֹח,
נָדָרְתִי הָנֶדֶר: לִזְכּוֹר אֶת הָכּל, לִזְכּוֹר וּדָבָר לא לִשְכּוֹח"
  
יהי זכר אחינו הנספים בשואה חקוק בליבנו לעד.

הדפסשלח לחבר
תפריט אייקונים
דלג על תפריט אייקונים
קידום אתרים
דלג לתוכן העמוד