אידה פריבר

אידה פריבר

מאת: טקס חלוקת אותות יקירי העיר,
כ' באדר תשמ"ח, 9.3.88
 
 עלתה ארצה בשנת 1921 כחלוצה הראשונה מאסטוניה. בתחילת דרכה בארץ היתה פועלת בנין בתל אביב ופועלת בפרדסי פתח תקוה.
בעלה ברוך ז"ל היה אותו זמן מנהל קופת חולים בפתח תקוה. אחרי נישואיהם עברו לכפר סבא. בכפר סבא התמסרה אידה לעבודה ציבורית. היתה בין המייסדות של סניף "ארגון אמהות עובדות", עבדה בהתנדבות כרכזת תרבות, הקימה את הספריה הראשונה בכפר סבא, ארגנה הרצאות והקימה חוגי לימוד שונים.
היתה פעילה ב"הגנה" ולקחה חלק בפעולות המחתרת לקליטת עליה בלתי ליגלית. במשך שנתיים שימשה מדריכה ואחות בשיכון של עולי תימן, ולאחר מכן אחות סוציאלית במחנה העולים ברעננה.

בשנת 1949, נשלחה לגרמניה למחנות העקורים, לטפל בשארית הפליטה של השואה.   בשובה ארצה החלה בהדרכה וארגון במושב החדש "נווה ימין", ולאחר מכן היתה מדריכה אזורית במושבי עולים בשרון.
עם סיום תפקידי ההדרכה, קיבלה על עצמה אידה את הקמת הספריות הציבוריות בשכונות של כפר סבא, ובשטח זה פעלה במשך שתים-עשרה שנים.
תוך כדי פעילותה העניפה, פרסמה שישה ספרים, ורשימות רבות בעיתונים ובכתבי עת שונים. כל חייה של אידה הם קודש לעבודה ציבורית.
על כל אלה מוענק לה התואר יקירת כפר סבא בשנת ה-40 למדינת ישראל וה-85 לכפר סבא.