חנה אקרמן
מאת: טקס חלוקת אותות יקירי העיר,
מוצ"ש ב' בכסלו תשל"ח (12.11.77)
עלתה ארצה בשנת 1924. מיד עם הגיעה לכפר סבא בשנת 1932 החלה בפעילות ציבורית שלא פסקה עד היום.
מאז ומתמיד שימש ביתה כתובת לכל דואב וכואב. היא היתה כמעין מוסד להגשת עזרה לנצרכים והרחיבה את פעילותה למוסדות ציבור, לרבות הרשות המקומית, הוועדה לעזרה סוציאלית וועדות ציבוריות אחרות. גולת הכותרת של פועלה ויציר כפיה – היה סניף ויצ"ו בעירנו.
במשך 35 שנה רצופות היתה הרוח החיה, היוזמת, הפועלת והמפעילה בסניף זה מהמסד ועד לטפחות, לא כיושבת ראש בלבד אלא כאחת הפעילות, כראשונה בין שוות, המדביקה בלהט העשייה, הסוחפת לפעולה עשרות ומאות חברות, כשכל הצלחה גוררת פעולה חדשה, מפעל חדש, בחינת "שכר מצווה – מצווה". בפקוד אותה ואת ביתה האסון המר, כאשר בנה יחזקאל נפל במלחמת הקוממיות, לא נפלה ברוחה, ולמרות יגונה העמוק והאצור המשיכה בפעילותה הציבורית ואף הגבירה אותה. וכל זאת בנועם הליכות, כשהיא מקרינה מדמותה האצילה על כל הסובב אותה.
ועל כך הוענק לה התואר יקיר כפר סבא בשנת ה-30 למדינת ישראל ו-75 לכפר סבא.