כולנו גדלנו על לחם לבן, על דגנים לבנים, אז למה דגנים מלאים?

בעבר כולם אכלו דגנים מלאים, הלחם הלבן היה רק לעשירים. היום, בחברות שעדיין המשמרות את תרבות האכילה המקורית , עדיין מכינים את הלחמים/פיתות שלהם מקמח מלא (פירוט בהמשך)
בתחילת המאה שעברה, רופא השיניים וסטון פרייס נסע לתרבויות שעדיין לא הגיעו אליהם כבישים (יחד עם מזונות מתועשים, סוכר וקמח לבן), ובדק מה אוכלים שם האנשים. הוא ביקר באזור מבודד בשוויץ, אליו לא הגיעו כבישים. התזונה של האנשים בכפר הייתה מבוססת בעיקר על לחם שיפון ממחמצת שאור וגבינה קשה – הכל מגידול מקומי.  את המרכיבים הנחוצים  לגדילה ולתפקוד של הגוף קיבלו  בעיקר מהלחם המלא ומהגבינה ופעם בשבוע אכלו בשר.  הם היו אנשים בריאים מאד, גם מבחינת בריאות הפה וגם מבחינת בריאות הגוף, חוזק הגוף והעמידות למחלות. הם היו בריאים יותר ביחס לאחיהם בכפרים השכנים שכבר הגיעו אליהם כבישים, ושהחלו לאמץ לתזונתם קמח לבן, סוכרים ומזון מעובד.

אם הילד שלנו יאכל בעיקר לחם עם גבינה, האם גם הוא יקבל את רוב הערכים התזונתיים שצריך לגדילה, להתפתחות ולבריאות?

תנאי התזונה ואורח החיים כיום שונים, הדגן העיקרי שלנו, החיטה, עובר עיבוד ובו עמילן החיטה מופרד מהקליפות ומהחלק המזין את הנבט. ההפרדה הזו נעשית כדי למנוע קלקול הקמח.  כתוצאה, הקמח פחות עשיר במרכיבים המזינים של החיטה. לעומת זאת קמח הנטחן מהגרעין השלם, עדיין שומר על תכונותיו המזינות.
ב-2006 התפרסם מחקר שנעשה באוניברסיטת הרווארד. לקחו מחקרים מ-20 שנה הקודמות ושאלו מה אוכלים אנשים בריאים שאינם סובלים ממחלות.
ניתוח המחקרים הראה שאכילה בריאה כיום  צריכה להיות מבוססת על ירקות, פירות, דגנים מלאים, שמנים צמחיים (בעיקר אלו שלא עברו עיבוד) ומקור לחלבון מהחי ו/או מהצומח.
החוקרים הסיקו כי הערך התזונתי של הלחם הלבן, דומה יותר לערך של הממתקים. כלומר הוא מספק קלוריות "ריקות" (שאינן מספקות ערכים תזונתיים נוספים).


אילו דגנים יספקו לילדים שלנו ערך תזונתי גבוה?
- החרקים יודעים...

חרקים נמשכים לדגנים מלאים השלמים יותר מאשר לדגנים ללא הקליפה, ולכן יש להם נטייה להתקלקל יותר מהר. הסיבה להעדפה הזו קשורה לכך שהדגנים המלאים עשירים יותר בוויטמינים ובמינרלים ולכן מהווים יתרון הישרדותי לחרקים.

- תרבויות שהשתמרה אצלם אכילת דגנים מלאים

בשבטים או תרבויות בהם נשמרה אכילה מסורתית, מכינים מאכלים מהדגן המלא: באתיופיה – אינג'רה מטף, ברוסיה- כוסמת, הדרוזים – פיתה מקמח מלא. 
לקמח שנטחן  מהגרעין השלם יש השפעה טובה יותר על עליית רמות הסוכר בדם ועל תחושת השובע, כמו כן יש זמינות גבוהה של ויטמינים ומינרלים.
(בגני יול"א בכפר סבא, ילדים אוכלים דגנים מלאים 3 פעמים בשבוע)
לגרעין דגן שעבר תהליך טרום נביטה או התססה, יש ערך תזונתי נוסף. למשל האינג'רה, לחם ממחמצת, לחם מחיטה טרום נבוטה (לחם עינן).
(בגנים בכפר סבא ילדים אוכלים לחם עינן או לחם עם מחמצת שיפון - 3 פעמים בשבוע)

מדוע הילד שלי לא מוכן לאכול דגנים מלאים?

כל ילד יכול לאכול דגנים מלאים . בגני-יול"א בכפר סבא אוכלים דגנים מלאים וגם מבקשים תוספות.
כאשר ילד לא אוכל מהדגנים המלאים, זה יכול להיות מכמה סיבות:
- הוא לא רגיל לראות אכילת דגנים מלאים סביב השולחן בבית או שרגיל לזמינות קבועה של לחם לבן ואז לא נתקל במצב שבו צריך לבחור לחם מדגן מלא.
- סיכוי גדול שילד ימנע מלאכול דגנים מלאים אם הוא לא רעב (הם משביעים מאד).
-  אם הוא נכנס למאבק כוח סביב האכילה (כששומר על המרחב האישי שלו על ידי התנגדות לרצון המבוגר).
- אם יש רגישות למרקמים, בעיות עיכול או בעיות ספציפיות אחרות.
כשילד לא אוכל דגנים מלאים, רצוי לאבחן ולהבין את המניעים שלו, ולענות על הצורך שלו בהתאם, מבלי שיפגע מצבו התזונתי.