זירת השירות
מיקום: גן המגינים
מיקום נוסף: רחוב גלר 21 (בית חולים גריאטרי)
מין: פיקוס בנגלי Ficus benghalensis
משפחה: תותיים Moraceae
ירוק עד/ נשיר: ירוק עד
מועד פריחה: קיץ
מוצא: הודו, דר' מז' אסיה
אכיל/לא אכיל: לא 
מידע בוטני
פיקוס בנגלי הוא עץ ירוק עד. גובהו כ- 20 מטר. נחשב לעץ בעל שטח צמרת הגדול בעולם וזאת בגין שורשי אוויר המשתלשלים מהענפים האופקיים, משתרשים בקרקע, מתעבים והופכים לגזעים לכל דבר התומכים בהתפשטות העץ על פני שטח רחב.
אדם החוסה בצלו של עץ בוגר מתקשה לדמיין שלמעשה זה עץ אחד עם מספר רב של גזעים ולא כמה עצים בודדים הנטועים בצפיפות רבה.
העלים הצעירים מכוסים בפלומה צפופה בצבע חום. העלים הבוגרים גדולים וגילדניים, אורכם 10 - 20 ס"מ. הפטוטרת בולטת, הטרף ירוק כהה דמוי ביצה, שפתו תמימה והוא שעיר בצדו התחתון.
מאביק פגת הפיקוס הבנגלי היא צרעה זעירה בשם Eupristina masoni שגודלה מ"מ ספורים. מנגנון האבקה והפריה דומה לזה שבמיני פיקוס אחרים. נקבות הצרעות חודרות אל תוך הפגה דרך פיה ושם הן מאביקות את הפרחים.
פיקוס בנגלי הוא עץ חסון הגדל על סוגי קרקע שונים, רגיש למליחות גבוהה ולגיר. הריבוי באמצעות יחורי ראש.
מידע היסטורי
באיזה שיא עולמי מחזיק הפיקוס הבנגלי?
פיקוס בנגלי הוא עץ ירוק עד שמקום גידולו הטבעי הוא בדרום-מזרח אסיה מפקיסטן והודו עד תאילנד, מלזיה ודרום סין. המין הזה נקרא על-שמו של אזור בנגל במזרח תת-היבשת ההודית שכולל את בנגלדש ואת חבל מערב-בנגל בהודו. הוא מצמיח שורשי אוויר ואלה מתעבים כגזעים עגולים המשתרשים בקרקע והופכים לגזעים לכל דבר, שתומכים בהתפשטות העץ על פני שטח רחב. כל פרט נראה בסופו של דבר כחורשה צפופה של מאות ואפילו אלפי גזעים שענפיהם סבוכים זה בזה. עצי פיקוס בנגלי נחשבים לכן, לעצים הגדולים בעולם מבחינת שטח הצמרות שלהם. הפיקוס הבנגלי עמיד בתנאי מזג אוויר קיצוניים.
פיקוס בנגלי ראשון הובא לארץ על ידי קרל נטר בשנת-1888 ונשתל במקווה ישראל. לאחר 125 שנה הוא גבה והתרחב. גובהו מגיע כיום לכדי 30 מטר והשטח עליו השתלט לכדי 1,000 מטר רבוע. עץ קשיש זה כנראה היווה מקור ריבוי לעצים נוספים שניטעו במקומות שונים בארץ כמו: עין גדי, שדה אליהו, נס ציונה, ומקומות רבים אחרים.
בכפר סבא כמה מקומות עם מופע מרשים של עץ זה. למשל - "בית היולדות" (כיום מרכז גריאטרי) ברחוב גלר, וגם בגן המגינים ברחוב המעפילים. האתר הראשון מצטיין בריבוי שורשי אוויר ויצירת "וילונות" מהענפים.
גן המגינים תוכנן על-יד ליפא יהלום, אדריכל נוף חתן פרס ישראל, עוד לפני הקמת המדינה. במשך 60 שנות עבודתו היה יהלום ממייסדי אדריכלות הנוף המודרנית בישראל ויצק בעבודתו סממנים לאומיים וציוניים. עבודתו נעשתה בעיקר במגזר הציבורי וכללה קיבוצים, מבני ציבור, אתרי עתיקות, פארקים לאומיים, גנים ציבוריים ושכונות מגורים.
בגן המגינים שילב יהלום 3 מיני פיקוסים: פיקוס בנגלי, פיקוס חלוד, ופיקוס מעוקם.
בתמונה ניתן לראות את התוכנית של גן המגינים שתוכננה על ידי האדריכל ליפא יהלום משנת 1947.
