מיקום: רחוב רפפורט, בכניסה לשכונה ירוקה

מיקום נוסף: רחוב יחזקאל

מין: שיזף מצוי Ziziphus spina-christi

שם עממי: עץ הדומים, סדריה

משפחה:  אשחריים Rhamnaceae

ירוק עד/ נשיר: נשיר

מועד פריחה: אפריל אוגוסט אך גם בעונות אחרות

מוצא: אפריקה, מע' אסיה שיזף מצוי במצבי פריחה שונים

מידע בוטני

השיזף הוא עץ נשיר מותנה, משיר את עליו רק בחורף קר במיוחד. עץ נפוץ הגדל בר בארץ, גובהו כ 10-5 מ'. העץ קוצני וסבוך, בעל קצב צימוח מהיר. בשנותיו הראשונות הצימוח שלו שיחי, אופיו הקוצני מקשה על עיצובו כעץ בעל גזע אחד.
פורח בחודשים אפריל אוגוסט, הפרחים צהובים וקטנים, קוטרם כ-5 מ"מ ובהם חמישה אבקנים. הפרחים ערוכים באשכולות, מפרישים הרבה צוף ואהובים על חרקים רבים במיוחד דבורי-דבש. הפרי עגול, קוטרו 1–2 ס"מ, קליפתו חומה-צהבהבה, מבשיל כחודש אחר תום הפריחה. ציפת הפרי אכילה. העץ עמיד מאוד, חסכן במים ומאריך שנים. הפרט המבוגר ביותר המוכר לנו בארץ גדל בעין חצבה.

מידע היסטורי

בן כמה שנים עץ השיזף הזה?
עצי שיזף הגיעו לארץ ישראל מהאזורים הסוב-טרופיים של אפריקה. הפצתם נעשית ע"י אכילתם והטלת לשלשת של ציפורים נודדות. רוב תפוצתם בארץ לאורך השבר הסורי-אפריקני, ומיעוטם לאורך מישור החוף. עצי שיזף אינם ניטעים בדרך כלל ע"י האדם, ומקורם הוא טבעי.
הערכת גיל העץ  ברחוב רפפורט זה – כ-200 שנים.

מידע נוסף

לעץ מערכת שורשים עמוקה ומסועפת, וקשה מאוד להוציאו מהקרקע. הערבים מכנים אותו "סידר", וידוע מאבקם של החלוצים כנגד "הסדריות". שם נוסף לעץ – "דום". כנראה שיבוש של המילה הלטינית – דומינוס=האדון (הכוונה לישו). השם הלטיני של העץ גם מתייחס לישו: האמונה הנוצרית מאמינה כי מענפיו הקוצניים של העץ הוכן כתר הקוצים של ישו בעת צליבתו, וכן השם הוא: "קוצי המשיח".
שיזף המצוי הוא עץ בר חשוב בשרשרת המזון. הפרי אכיל אך אינו מסחרי. חליטה הנעשית מהפירות נחשבת כתרופה עממית נגד קרחות, ומשמשת גם לריפוי פצעים, כאבי בטן, כאבי חניכיים וטחורים.