פתיחת תערוכה בגלריה: "ייעוץ זוגי"

פתיחת תערוכה בגלריה:
ייעוץ זוגי

ניצן מינץ | דדה
 בת שבע האס | נעמי לינזן
 איילת שץ | לי ברבו
 ענבר פרים | רותם רוזנבוים

אוצרות: הגר רבן והדסה כהן
עוזרת לאוצרות: טל מוסקוביץ

פתיחה חגיגית: יום רביעי 25 במאי 2022 בשעה 19:30

נעילה: 26 ביולי 2022

שיח גלריה והשקת קטלוג: יום שבת,25 ביוני 2022, בשעה 11:00

גלריה עירונית כפר סבא
בית התרבות ע"ש רייזל, רח' גאולה 12, כפר סבא, טל' 09-7649303
שעות פתיחה: ימים א'–ה' 21:00-9:000
להסדרי נגישות פרטניים: טל': 09-7649303, מייל: [email protected]

Couples Counseling

Dede Bandaid | Nitzan Mintz
Naomi Linzen | Bat Sheva Hass
Lee Barbu | Ayelet Shats
Rotem Rozenboim | Inbar Frim

Opening: Wednesday, May 25, 2022 at 7:30 pm
Closing: July 26, 2022

Curators: Hagar Raban & Hadassa Cohen
Assistant Curator: Tal Moskovich

Gallery talk and catalogue launch: Saturday June 25 , 2022 at 11:00 am

City Gallery Kfar Saba
Reisel Cultural Center, 12 Geula Street, Kfar Saba,
Tel. 09-7649303
Opening hours: Sun–Thurs 9 am – 9 pm

אודות התערוכה
ייעוץ זוגי

הגר רבן והדסה כהן

בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים החלה לצמוח העשייה הזוגית בעולם האמנות. אז הופיעו צמדים של אמנים ואמניות שהעדיפו "לשיר דואט" בסטודיו מאשר לעבוד סולו. חלקם כבר חלקו חיים משותפים, למשל ניקי דה-סן-פאל וז'אן טינגלי, ז'אן קלוד וכריסטו או ברנד והילה בכר, ועבורם הייתה זו הרחבה טבעית של פועלם. עבור אחרים, כמו גילברט וג'ורג', הייתה זו יריית פתיחה לשיתופי פעולה מתמשכים שחוללו שינוי בתרבות בכלל ובאמנות בפרט.

התערוכה "ייעוץ זוגי" בוחנת את ממדי ההשפעה של העבודה המשותפת על התהליך האינדיווידואלי ואת ביטויי היצירה הזוגית מחוץ למרחב הסטודיו. שניים מהצמדים המציגים חיים בזוגיות של ממש, ושניים עובדים בשותפות קולגיאלית. בארבעת הצמדים, כל צד מושפע ישירות מעבודת האחר, ולעיתים אי אפשר להבחין איזו עבודה שייכת למי. תערוכה זו מפנה זרקור אל מערכת היחסים הייחודית הנרקמת מתקופת הדגירה עד רגע החשיפה של העבודה המוגמרת,  וחוקרת את מקומם של הסינגולריות והביטוי האישי בתוך הזוגיות היצירתית.

נראה כי היתרונות של הבחירה לחבור יחד ברורים: בצוותא, האמנים והאמניות רותמים לטובתם מכלול כישורים שאינם זמינים לכל אחד מהם בנפרד. חלוקת העבודה יכולה להשתנות מפרויקט לפרויקט, והגמישות הזו מתבטאת בקנה המידה המשתנה של העבודות. מעבר לתועלת טכנית, החשיבה המשותפת מתפקדת כמנוע יעיל למציאת פתרונות וקווי תוכן מובילים. זאת ועוד, עצם הצירוף של צד נוסף לעבודה בסטודיו מעצב מחדש את מרחב היצירה ומערער על חתימת האמן האינדיווידואלית. במאמרה "לא לבד" מצביעה רותי דירקטור על פעולת הצימוד כמפריכה את אחד המיתוסים המוכרים בעולם האמנות, מיתוס האמן המתבודד: "עצם העבודה בשניים כרוכה, אם כך, בערעור היחידאיות של האמן ובערעור המקוריות של מעשה היצירה, ובכך היא מהדהדת תיאוריות פוסט-מודרניות על מות המחבר, על אובדן ההילה שסביב יצירת האמנות ועל ניפוץ אתוס ההרואיות המובלע בבסיס האמנות המודרנית. כיום צצים יותר ויותר שיתופי פעולה בשדה האמנות בארץ ובעולם. חלק מהצמדים פעילים שנים ומזוהים בזכות סגנון ייחודי ומובדל, המאתגר את דפוסי היצירה המסורתיים בעולם האמנות המערבי.

ובכל זאת, מהו מקומה של האינדיווידואליות במערכת היחסים היצירתית? עקרון הסינרגיה יכול לשפוך אור על תופעת הצמדים באמנות. השימוש במושג "סינרגיה" – שפירושו פעולה משותפת של שני גורמים נבדלים, שיש שונות ביניהם, הנותנת תוצאה טובה יותר מצירוף פעולותיהם בנפרד –  רווח בין היתר בתחומי הביולוגיה והפסיכולוגיה החברתית. אנשים ונשים, שבדרך כלל מונעים ממגוון של אינטרסים וצרכים, יכולים לשלב כוחות לטובת מטרה משותפת ולהשיג כך תוצאות טובות פי כמה מאשר אם יפעלו בנפרד. לצד גרסאות של עשייה זוגית המתיכה יחד מניירות אישיות, נראה שצמדים מסוימים פועלים מתוך שמירה על צביון אינדיווידואלי, ומשאירים מקום גם להתפתחות נפרדת שתתרום לשכלול היצירה המשותפת. מקצתם מציגים בתערוכה זו.

המיצב של הצמד ענבר פרים ורותם רוזנבוים משתעשע בקרמיקה, רישום ומשחקי תפקידים. את הכלים והכדים המוצגים בעבודה יוצרת פרים באובניים, ולאחר השריפה היא רושמת עליהם, יחד עם רוזנבוים, בעיפרון קרמי או ברישום דיגיטלי המועבר לכלי בשיטת דקאל (decal) – מדבקת מים המודפסת על נייר טרנספר מיוחד ואז נטמעת בזיגוג בעת השריפה בתנור. פרים ורוזנבוים חולקים חיים משותפים, אך אינם חולקים סטודיו מלבד ליצירת כלים אלו. בעבודותיה בוחנת פרים את המתח שבין שימור לכיליון בעולם הטבע, דרך עיסוק בארכיאולוגיה ובתהליכים של התכלות. היא משתמשת בחומרים בעלי פוטנציאל התפוררות וחוקרת טכניקות ופעולות קמאיות המוגדרות כמלאכות מסורתיות. הרישום של רוזנבוים, כמו הציור שלו, משולח רסן, פראי ורווי הומור. הוא נוטה לעבודה אינטואיטיבית ומחלץ דמויות וסיטואציות סמי-גרוטסקיות ממרחבי הדמיון השופע והסביבה היום-יומית. העבודה המשותפת של פרים ורוזנבוים מפגישה קלאסיקה ושובבות, עדינוּת וקו מחוצף, ודנה בתהליך האסתטיזציה של האובייקט התכליתי ובמקומו במרחב התערוכה.

פרט מתוך רותם רוזנבוים וענבר פרים, ללא כותרת (כסף מלוכלך), 2022, מיצב רישום בעיפרון קרמי ודקאל על פורצלן

פרט מתוך רותם רוזנבוים וענבר פרים, ללא כותרת (ספה), 2022, מיצב רישום בעיפרון קראמי ודקאל על פורצלן

מאז שנפגשו ברחובות תל אביב לפני כמעט עשור, ניצן מינץ ודדה יוצרים וחיים יחד – ברחוב הישראלי, ברחבי העולם ובחללי אמנות. דימויי הפלסטר וציפור העץ המזוהים עם דדה מעלים הרהור על הקיום האנושי ושאלות על האצה של שינויים מסיביים במרקם העיר. שיריה של מינץ, הנוגעים במרחב הציבורי ועוסקים בעיקר במצבה הנפשי, נכתבים לעיתים על קירות בניינים, וכבר נעשו לחלק מהנוף האורבני המקומי. עם הזמן, הבליחו מינץ ודדה זה ביצירה של זו, הציגו עיסוק שונה בנושאים זהים והמשיכו גם ליצירה בחומרים משותפים. בתערוכה זו חורג דדה מהקו המזוהה עימו ומציג סדרת רישומים צבעוניים כמו-קוביסטיים, המתארים את מינץ בסיטואציות שונות. יחדיו הם מציגים עבודות החולקות את אותם חומרי גלם – בעיקר שאריות של עבודות קודמות – ועל מצע היברידי זה כל אחד מהשניים "חותם" בסגנונו: מינץ מציירת את שיריה ברכת הדרך ואם תאהב אותי, ומתייחסת לרגעים מורכבים אך גם מלאי חמלה בזוגיות שלהם דרך דימויים מעולמות תוכן משותפים. גם דדה, מצידו, שואב השראה לעבודותיו מעולמות אלו. ההסמלה המובהקת בעבודות של שניהם מנסחת שפה אוניברסלית המשותפת להם, ומלמדת על מפעל חייהם רב-השנים.  

דדה, ניצן עסוקה במחשב, 2014, פסטל-שמן על נייר, באדיבות האומן

המשחק החומרי ביצירותיהן של בת שבע האס ונעמי לינזן הוא העיקר בעבודתן הדואלית. מאז הפיצוץ בצינור הנפט בערבה ב-2014, עובר מוטיב הזפת גלגולים רבים אצל האס. החל מכתמיות מופשטת ועד לרישומים פיגורטיביים של צמחים, לזפת תפקיד אישי וקולקטיבי בניסיון לדון במחיקה, באובדן ובמועקה. מנגד, השחקן הראשי ביצירותיה של לינזן הוא פיגמנט הזהב. באמצעותו היא בוחנת את המאזן בין החלקים המגדירים אותה – אימפולסיביות וארגון, יופי וכיעור – תוך שימוש בחומרים מתכלים ובשאריות מזון מהמטבח הביתי. בתערוכה הן מציגות את הזליגה החומרית המתרחשת בין עבודותיהן זה זמן רב: לצד עבודות טבולות בזפת, האס מציגה רישומים פיוטיים של צמחייה מאוכלת, שבהם שזור זהב. מתוך החורבן היא מחלצת את הנשגב ומתעכבת על החיים ששרדו. נוסף לסדרת העבודות הנוצצת בשם "מידאס", הכוללת שיירי אוכל טבולים בזהב ואפוקסי, מציגה לינזן ציורים כהים שבהם הזפת מכסה כמעט כליל את מצע האובייקטים המוזהבים. לדברי האמניות, העבודה בזפת ובזהב מורכבת טכנית, אך מאפשרת להן לעסוק בשיבוש ובקלקול, וכן בפער שבין אמת ובדיה, הסתרה וחשיפה.

נעמי לינזן, מידאס, 2018-22, זפת, צבע זהב, אפוקסי ושאריות אוכל, 10 ס"מ לערך (צילום יובל חי)

בת שבע האס, ללא כותרת, 2021, דיו, צבע זהב ואפוקסי על נייר, 25x35 ס״מ. צילום דימה ולרשטיין

הזוגיות האמנותית של לי ברבו ואיילת שץ אמנם רק התחילה, אך הן חברות משכבר, נועצות זו בזו מזה זמן והפרקטיקות שלהן משיקות. ברבו עוסקת במטען התרבותי, ההיסטורי והמגדרי של חפצים, ובתפקידם של אלו בהבניה ובביטוי של נרטיבים משפחתיים, היסטוריים ופוליטיים – בעיקר על ידי צילום, וידיאו ומיצב. שץ משלבת פרטיקות מחקר של תרבות-חומרית ועיצוב על מנת להעניק פרשנות חדשה לסיפורים שהושתקו או נעלמו ממדפי הארכיון. בינואר האחרון הציגו ברבו ושץ זו לצד זו לראשונה בגלריה הקובייה בירושלים. את הקשר היצירתי ביניהן ביססו על התבוננות בשתי נשים שחיו בתחילת המאה העשרים ונפשן נקשרה בעמק המצלבה: זהרה לביטוב, טייסת הפלמ"ח הראשונה שהתרסקה אל מותה בעמק ב-1947, ורינה ניקובה, הפרימה-בלרינה הציונית הראשונה, שעלתה ארצה מסנט פטרסבורג. ניקובה הקימה סטודיו למחול, במקום שכיום הוא גלריה הקובייה, ופעלה בו עד מותה ב-1973. בעבודת הסטופ-מושן של ברבו, שמוליק, שהיה אהובה של לביטוב ונהרג זמן קצר לאחר שצולמה התמונה, נעלם לאיטו מהנוף. במחול המאורעות הדפיסה שץ על בד תצלומים מעובדים של להקת המחול התנכי של ניקובה, שבהם רגעים מחיי הטייסת לביטוב מחליפים את האפוס התנ״כי; את מקורותיה החומריים והנרטיביים לעבודה זו שאבה מתולדות הטקסטיל האירופי. במיצב האוהל, שאותו תפרו האמניות יחד מבדים ביתיים שליקטו, הן מעניקות לאוהל פלמ"חי נופך ביתי ומוכר, כמו גם ממד המתייחס לזיכרון ולהגירה. ברבו ושץ מהרהרות (ומערערות) על מקומן של נשים בתרבות, על המחיר הנפשי והפיזי של התמסרות לייעוד, ועל החיפוש אחר שייכות גם בעיתות משבר.

איילת שץ, פרט מתוך מחול המאורעות, 2022, הדפסה דיגיטלית על בד, 120x500 ס_מ

לי ברבו, סטילס מתוך ללא כותרת (שמוליק וזהרה על המרפסת), 2022, וידיאו סטופ-מושן, 57 שניות בלופ

להורדת ההזמנה לתערוכה בקובץ WORD